ועוד על הליקוי הבולט הפוסל את ד"ר זוהיש כמומחה

1. כדי להצליח במשפט הזה התביעה לא יכולה להסתפק בעד מומחה אחד. וכל כך למה? הנושא שבמחלוקת, לטעמה של התביעה או לכל הפחות לטעמו של בית המשפט, הינו מהימנותו ודיוקו של המכשיר הידוע בשם "ינשוף", ולצורך הנושא הזה אתייחס לזה כאילו זה אמנם הנושא היחיד שבמחלוקת או כאילו אין בנושא הזה תוכן של ממש לצקת בו, כעמדתם.
2. מלכתחילה, נעלה מכל ספק שמדובר בשאלות מורכבות של התנהגות גזים במבוכי הינשוף, של תנאי מדידה במכשיר מדידה אופטי (לחות למשל), של שיטות ואמינות מכשיר מדידה כימי (סוגי גלאים וכו'), שאלות שבפיזיולוגיה של האדם וטוקסיקולוגיה (איך מגיב המכשיר לאיזו פרופנול), וכמובן שאלות שמלכדות את כל הנושאים הללו למסגרת הידוע כמטרולוגיה – הלו היא תורת המדידה. אלא אם כן התביעה כדרכה בקודש מבקשת לדחוק את רגלי ההגנה ואת רגליו של בית המשפט והציבור מלהציץ למקומות שאולי היא עצמה לא טרחה לבדוק.
3. ואם למדנו משהו מהמלומדים סנג'רו והלפרט הרי הוכחת סטנדרט הבטיחות בכל השלבים – תכנון יצור תחזוקה ומדידה הוא צעד חיוני – ומי יכול להצביע על התייחסות לשלב התחזוקה למשל? איזה מומחה טיפל בראיה הדרושה הזו? אפילו ד"ר אלמוג התנער מהסוגיה הזו!
4. ארשה לעצמי לציין, בלי קורטוב של הסתייגות, כי גם בכל אלה לא היה די וזאת משום שהטמעת המכשיר בישראל חייבה גם מומחים מן התחומים הללו או מחלק מהם שהיה עליהם להביא מן המומחיות שלהם כדי לשכנע שהמכשיר הותאם היטב לתנאי הארץ, כמו למשל לעבודה בתנאי חום כשידוע שהחום בימי קיץ בתוך מכונית המשטרה עולה מעלה-מעלה, ובתנאי לחות מיוחדים כמו אלו שבאילת שבכאחוז ניכר מימות השנה יורדים מתחת ל- 20%  ובמישור החוף ובעמקים עולה הלחות מעל 90% בחלק נכבד מימות השנה, ובעיקר בשעות הלילה החביבות על "ציידי הינשופים", אז עולה הלחות על 90 אחוזים ברוב ימות השנה
   (לא ידענו, לא נדרש).
5. באותה רוח, הטמעת המכשיר מבחינת התאמתו לתנאיו ודרישותיו של מתקין התקנות ומחוקק החוקים חייבה מומחה משפטי ראוי שילווה את קליטתו ויבטיח את המהימנות הזו ביחס לדרישות המחוקק.
6. אלמלא היה יותר מקורטוב של בטחון עצמי מוגזם בכך שבית המשפט הנכבד מצוי בליבו ובנפשו עם התביעה וכלעומת ההגנה, היה צפוי אולי, שגופים עתירי תקציב וכוח כמו משרד הבריאות, המשטרה, המשרד לביטחון פנים, ומשרד התחבורה – היו מתייצבים כאן ומראים פנים של גוף אחראי, גוף חושב, גוף שהאזרח מתברך בו ויכול לסמוך עליו. לצערי מה שגילינו זה חזיון עלוב ומעליב כאחד. לא היה מישהו בכל המנגנון הזה שיצליח לצאת מהקונספציה הילדותית שהמכשיר בישראל הוא כמו 13,000 מכשירים אחרים ברחבי העולם כפי שכתוב בנ/128. זה באמת ילדותי להמשיך לטעון כך. נראה אותך עו"ד סמו מחתים את ד"ר אלמוג על הצהרה שכזו, או מישהו אחר זולת נציג דראגר. אולי את עו"ד חווה ראובני.
7. מה שראינו זה ממשל המתחבא תחת שולחן. שלחו נציג כדי להתגונן במלחמת מאסף.
8. היינו מצפים שהתביעה תעמיק יותר בחשיבה שלה לגבי איך צריכה להיראות מערכת ראיות שאמורה לשכנע מעבר לכל ספק בשאלה מדעית שדיני נפשות רבים כל כך תלויים בה. ההגנה הופתעה מאוד מן השטחיות והזלזול התהומיים במחויבותה של מערכת האכיפה המשטרתית להניח תשתית ראויה כדי לשכנע את בית המשפט מעבר לספק הסביר המתחייבים בחוק.
9. איך יכול להיות שרפ"ק כתר הוא ה"סמכות העליונה" בענייני הינשוף בישראל, כשאין לו כישורים מדעיים מינימאליים, והאורים והתומים שלו זה מר רענן כץ, סוחר ממולח עם השכלה של בית ספר תיכון מקצועי (כמו רפ"ק כתר.) זהו מחדל שלא יאמן. זוהי דיקטטורה של בורות ממש, שהרי כמה כח יש לניצב בן- חמו שהוא יכול להמשיך כך ללא ביקורת מונעת משום גוף פוטנטי? להניע את גלגלי האכיפה הללו באין מפריע? האם מישהו ידרוש ממנו להתפטר?
10. "צרכני המידע", כמו עו"ד שניאור בעת שהיה תובע משטרתי וחבריו המשרתים שם עד לרגע זה, קיבלו "מידע" שגוי, מוטעה, ובייחוד שראוי לכנותו בורות מיסטית. כיוון שהבורות הזו של רפ"ק כתר קיבלה "מעמד על" שהכתיבו אותו באולמות השופטים מתוך אמונה שלמה שזו המילה האחרונה במדע מפי המדענים הכי חשובים בכבודם ובעצמם. עכשיו אנחנו יודעים שהמדען היה אולי מר רענן כץ, אולי זוהיש ואולי כתר…. אולי המזכירה של בן- חמו?
11. לא למחות את המצב הזה במחי פסק דין חד ובוטה – פירושו לשתף פעולה עם הרמה הירודה הזו. עם תרבות של כח וכוחנות במקום חוק סדר ומינהל תקין ואחראי. כאן היה הכל חוץ מאחריות.
12. העד המומחה היחיד, ד"ר יורגן זוהיש, איננו עונה מלכתחילה בכישוריו המוצהרים כפי שהם על קשת הנושאים שהיה עליו לכסות, והתוצאה בסופו של יום, אף שהכתובת הייתה על הקיר כבר בבוקרו של אותו יום, כשברשימת עדי התביעה עד מומחה אחד, קיבלה משנה תוקף כאשר מנגד ההגנה דאגה לשורת עדים מקיפה בכל תחומי העניין המתחייבים ואפילו הרשתה לעצמה לוותר על מספר עדים מומחים שהיה בתוכניתה להעיד, כמו למשל ד"ר רם מור- מומחה לריאות, שחוות דעתו הוגשה אך ההגנה ויתרה על העדתו מן הטעם הפשוט שלא היה יריב משפטי מתאים מן הצד שכנגד, ואין טעם בהטחת מהלומות וחבטות לחלל הריק.
13. בע"פ 112/69 חליחל נ' מדינת ישראל, תק-על 69(2), 17 (1969) נפסק בעניין זה, כי אי הוכחה מספקת בדבר כשירותו המקצועית של המומחה "עלולה" להוביל "אף" לזיכוי נאשם מחמת הספק (ויש לי בעיה עם המילים "עלולה" ו"אף" כאילו מדובר בחטא ולא בעשיית דין).
14. נעלה מכל ספק שד"ר זוהיש איננו פיזיולוג והתיימרותו להעיד על השפעת חום הגוף על המדידה של האלכוהול באוויר הנשוף היא לא יותר מיומרה שטחית, כמו גם העדר היכולת המקצועית שלו להתמודד עם טענות שבתחום התרמודינמיקה המופיעות בחוות דעת של ד"ר איליה פוליצ'וק. החליפה שלו וגינוני הנימוס והדיבור אולי יותר מרשימים מאלו הנהוגים בארצנו, – לא התוכן. בתוכן אני מעדיף לאין שיעור את הצניעות והידענות של ד"ר פוליצ'וק. את המחויבות האינסופית שלו לחקר האמת מול המריחות הקלילות של ד"ר זוהיש.
15. היומרה של ד"ר זוהיש להשיב תשובות בעניינים של פיזיקה, גם היא איננה במקומה, כמו גם היומרה המדהימה לתת חוות דעת משפטיות לגבי מצב משפטי כאן או שם. התייחסותו לענייני חוק הייתה צריכה להימחק מחוות הדעת שלו על פניה, אלא שמפאת כבודו, ועל כך אפרט בהמשך, התיר לו משום מה בית המשפט להגיש את מסמכיו כאילו היה משפטן מוסמך וכאילו הוא עד כשיר להעיד על הדין הזר – ההולנדי, הגרמני, הצרפתי וכו'. הצמא לרוות כל מה שיש לו לומר לא היה במקומו, ואיננו מוסיף כבוד למדינה.
16. אבל, לא יכול להיות ספק, ואפילו הקל שבקלים, שהמומחה שהניפה התביעה על דגלה איננו מומחה, ואפילו לא בן בנו של מומחה במטרולוגיה ואין לו את הכישורים הבסיסיים ביותר כדי לבחון דיוק או שיטות מדידה של מכשיר כלשהו או מעבדה כלשהי, לרבות לא של מכשיר נשיפה.
17. לב ליבה של תורת המדידה עובר דרך חישוב ערכי אי הוודאות של המדידה. בכל מדידה יש אי וודאות ולכל מעבדה באשר היא יש אי וודאות אינהרנטית לה ותורת המדידה נבנתה על מנת שהכל יעשה כך שהתוצאה הסופית תהיה גם מדויקת ככל האפשר וגם בעלת ערך ידוע של אי וודאות. העד הזה לא הזכיר בחוות דעתו, ובפרטי השכלתו וניסיונו, שמץ או קמצוץ של ידע במטאורולוגיה או בשיטות מדידה אנליטיות. החוסר בחוות הדעת נותר ריק – ואקום.
18. אין ספק, וכך נקבע אין ספור פעמים, כמו למשל במסגרת בש"א (מחוזי חי') 13424/05 קגסקי נתנאל נ' מדינת ישראל, תק-מח 2005(4), 1714 (2005), כי מומחיותו שהתוצאה הסופית תהיה גם מדוי אופן עוברי דרך כלשהם. של השוטרים שהגיעו למקום והבהילו אותה ואת בעלה. הורות על ביטול הפסילה המינ של המומחה המעיד בפני בית המשפט צריכה להיות בתחום בו הוא מעיד. אין די בכך שהאדם הוא "מומחה" ואפילו מוכר בתחומים קרובים. עליו להיות מומחה בתחום בו הוא אמור להאיר את עיני בית המשפט ובכל עניין אחר, גם אם הוא קרוב או משיק למומחיותו, דינו כדין עד רגיל ואסור לבית המשפט להתייחס לדבריו הללו כאילו היו מקשה אחת – זו שגיאה חמורה ועיוות דין ממש.
19. לעד הוצגו האורים והתומים של תקני המדידות המחייבים, זה האירופאי וזה שבארצות הברית, שהם מוכרים לכל מי שעוסק בתורת המדידה ממש כמו שספר החוקים מוכר לכל משפטן. טכניקות של קביעת ערכי אי וודאות לכל רמה: אי וודאות של רכיבים, אי וודאות של מכשירים, אי וודאות של שיטות מדידה ואי וודאות של מעבדות שעורכות בדיקות מדידה בעצמן. כל אלו זרים לו, ואין להם סימן וזכר בחוות הדעת שלו, לא בפרטי הניסיון, לא בחומר המשמש לדיון וגם לא בתוכן של חוות הדעת. לעומת זאת, הסתמך העד על ה-  ISO 9002– תקן ישן שבוטל ותחתיו תוקן ISO 9001 (ראה עדותו של מר משה אביחי בעניין זה), מה שמוכיח בורות אקטיבית ולא רק יומרה פסיבית.
20. הנה השאלות והתשובות המדהימות הפשוטות ביותר שאפשר להעלות על הדעת מתוך הפרוטוקול:

בעמ' 33 לפרוטוקול ישיבת 3.12.2008:

"ש .    תגיד לי בבקשה, אתה מכיר את הסטנדרטים של CITHS לגבי מידות ושיטות מדידה?

ת .      אני שמעתי על זה, אך לא קראתי."

בעמ' 34 לפרוטוקול הנ"ל:

"        אתה רוצה להגיד שאף פעם לא שמעתי על קיומו של תקן אירופאי, של אי וודאות של מידות ומשקלות ומדידות אנליטיות?  אתה לא יודע שיש תקן אירופאי של אי ודאות במדידות אנליטיות?

ת .      בוודאי ששמעתי על זה, אבל, המכשירים שלנו נבדקים על פי הנחיות שונות ונפרדות, בהנחיות אלו רשום איך האי ודאויות האלה צריכים להיבדק,והדרישות של המכשיר, בנוגע לאי ודאות."

בעמ' 35 לפרוטוקול:

"או.קי. , סליחה, האם אתה יודע שיש תקן אמריקאי מחייב, שקוראים לו גום?

כ.ה. ריבלין:    תראה לו את זה, בעמוד הראשון.

ת .      אני לא יודע, מכיר טוב את התקן הזה.

ש .     התקן האירופאי, יש נתונים של – קודם כל שואלים על אי ודאות.

כ.ה. ריבלין:    אתה מדבר אנגלית עם עברית .

ש .     אני אומר של אי ודאות וגבולות הספק. אתה מכיר את זה?

ת .      אני מכיר את הקונספט, עמידה בגבולות,"

בעמ' 36 לפרוטוקול:

"ש .    האם יש לך, יש במפעל שלכם, אתה יכול למסור לנו מי עשה את החישוב הזה, האם עשה את החישוב הזה, האם הנתונים של החישוב  ידועים?

ת .      המדידות החישובים שהוא דורש, הכנה של תקן כיול, זה נעשה על ידי החברות שמכינות את התקנים של כיול. למשל, יחידת הכיול שמשתמשים בה בגרמניה, "

בעמ' 37 לפרוטוקול:

"ש .    אתה אין לך באף מקום, את התוצאה של ערך הודאות ואי הוודאות של המכשיר, כנראה גם לא של מכשירים אחרים, לא רק של המכשיר הישראלי.

ת .      עם אישור דגם –

ש .     תראה מתי ה APPROVAL, מה אתה צוחק ממני?

כ.ה. ריבלין:    אין תשובה, מה התשובה?

ת .      באישור הדגם כתוב,"

בעמ' 39 לפרוטוקול:

"ש .    אתה לא יכול להגיד לנו מספרית מה הנתון של הBIAS של המכשיר. של הסטייה, הסטייה המאושרת של המעבדות .

עו"ד סמו :     איזה מכשיר, באיזה מעבדות .

כ.ה. ריבלין:    למה אתה מפריע, לא ביחד.

עו"ד סמו :     צריך אבל לדייק אדוני, איזה מעבדות?  מעבדות איפה, על הירח?

ש .     אתה יכול לתת לנו?

ת .      אין ערך של סטייה במדידה משפטית ."

בעמ' 40 לפרוטוקול:

"ש .    מה ה BIAS, אני רוצה לשאול את זה בקיצור, עם תשובות קצרות .

מה אי הודאות ומה ה BIAS' הם שני נושאים שונים, של המכשיר הישראלי.

ת .      בסטייה ניתן להבחין רק בזמן הכיול , שעושים את התאמת הכיול.

ש .     עם עקומת כיול כמובן.

ת .      לא,

ש .     לא או.קי. ,

ת .      לא , ניתן לכייל גם בנקודה אחת .

ש .     אתה אומר לנו שכדי לבדוק ערכי אי ודאות של מכשיר, די בכיול בנקודה אחת?

ת .      אישור הדגם בסופו של תהליך, ניתן אישור למכשיר עם מידה מסוימת של אי ודאות .   מה שאושר שהאי ודאות הוא בטווח שמקובל באישור של הרבה, בטווח של התקן שאושר.

ש .     מה אי הודאות בישראל?

ת .      אין הגדרה של אי הודאות כי זה לא חלק מהמדידה המשפטית ."

בעמ' 41-42 לפרוטוקול:

"ש .    שאלה אחרונה, אני אומר באנגלית ואני מבקש שמי שמתרגמת תכתוב את המילים האלה בעברית .

האם יש לכם PRO EFFICIENCY GLOBAL TEST ו – PRO EFFICIENCY GLOBAL TESTING ואם כן איזה מעבדות משתתפות בנתון, בקביעת הנתון.

כ.ה. ריבלין:    מה זה ?

…

מתורגמן :      באיזה מכשירים? אלה שבישראל?

כ.ה. ריבלין:    לא משנה, בכלל,

עו"ד קולקר:   המרכיבים העיקריים שהוא אומר שזה אמצעי המדידה העיקריים.

ת .      אני לא מכיר את המושג הזה של PRO EFFICIENCY TESTING"

בעמ' 82 לפרוטוקול:

"עו"ד קולקר:  האם אתה יודע מה זה תוכנית SPC?

ת .      ברגע זה לא עולה לי לראש, לא ידוע לי.

עו"ד קולקר:   תהליכי SPC הם תהליכים של בקרת אי ודאות ברמות ריכוזים שונות, של בדיקת סטנדרטים. תהליכי אי ודאות לשיטת בדיקה אנליטית, שיש לעשות בכל רמות הריכוזים.

ת .      תוכל לחזור על המשפט הראשון?

עו"ד קולקר:   אני מבין שתהליכי SPC המושג באופן כללי הוא קצת לא מוכר לך.

ת .      אם אתה תסביר, כן, אולי, אבל אם ראשי תיבות לא. "

בעמ' 83 לפרוטוקול:

"עו"ד קולקר:  זה שאלתי קודם, אני שואל שהשופט עשה לו את החשבון, בתור איש מקצוע, למה לא אמר לו אני מבקש להוסיף לחישוב הזה לגבי אי הודאות שנמדדו בהולנד, בגרמניה, שלא אמור – שיגיד שזה עשרים, אם אדוני הבין, אני חושב שאדוני טועה.

ת .      אם זיכרוני אינו מטעני, דיברנו על עשרים אחוז אי וודאות, מיקרו גרם של המכשיר.

עו"ד קולקר:   זאת אומרת שבנקודה הזאת שיש לך פה מההולנדים, כתוב שיש למכשיר אי ודאות של עשרים אחוז?  בתעודה שקיבלת מההולנדים, שאתה מתבסס עליה פה ושלא ראינו אותה, אנחנו רואים רק עמודים שבחרת  ממנה, האם שם כתוב שכתוצאה מהבדיקות שלהם הם הגיעו למסקנה שאי הודאות הוא עשרים מיקרוגרם?

ת .      אני יכול להראות לך תוצאות של מכשיר, כשהאי ודאות הוא מיקרוגרם אחד, מה שחשוב מה הערך המכסימאלי של אי הודאות, לא מדובר על אי ודאות בדידה של תוצאה בודדת .

עו"ד קולקר:   אני שואל על אי הודאות המובנת של המכשיר, כמו שבכל מעבדה יש אי ודאות, כך בכל – יש אי ודאות, אנחנו רוצים לדעת מה רמת אי הודאות של הספקטרופוטומר שאתם מוכרים.

ת .      סטיית התקן של המכשירים הוא מתחת ל – 1.75%,

עו"ד קולקר:   זה המספר שאתה לא יכול להראות לנו בתעודה ההולנדית .

כ.ה. ריבלין:    עורך דין שניאור,

ת .      חייבים לנתח את הדוחות ולהוציא מתוכם את האי ודאות מתוך הנתונים."

1. בצמוד לשאלות הללו, וכדי שלא יהיה ספק שהעד לא מכיר לא רק את השמות אלא גם את התוכן, הוגשו לעיונו של העד וסומנו כמוצגים שני מסמכים המתארים בצורה גרפית את עקרונות המדידה של אי הוודאות ועקרונות אבטחת מניעת טעויות עקב אי וודאות  – הלקוחים מ-נ/101 (עמ' 34) ו-נ/111. לא היה מדהים יותר מאשר להיווכח שהעד איננו יודע מה הם, מה ההבדל בינם ובינינו – אין לו שום יתרון מקצועי.
2. ובאשר לכבוד, אין מדובר בכבוד לשם נימוס. מדובר במפגש משפטי מקצועי נוקב שאת הכבוד הנדרש רוכש העד על ידי שהוא מצביע בפני בית המשפט על המוניטין הבינלאומי שרכש כמומחה מוכר ומקובל בעולם, בשטח שבו הוא מבקש לשכנע. למרבה הפלא, לא נמצא בפרטי ניסיונו, על אף היותו כדבריו מומחה ותיק כל כך וידען גדול בענייני מכשירי המדידה, ולו מקרה אחד שבו הוזמן למסור מן הידע שלו כמומחה במשפט כלשהו ברחבי הגלובוס. אחרי שהתביעה לא הפסיקה לנפנף במסמך "ניו-ג'רזי" חיפשתי בנרות רמז לכך שלמומחה הזה היו יד או רגל במשפט ההוא שלא לדבר על כך שהיה ברור שהוא היה צריך להיות מנציגיה הבכירים של חברת דראגר באותו הליך, אם לא הראשי שבהם. מה רבה הייתה ההפתעה (או לא) לגלות שאין סימן וזכר למעורבותו באותו משפט שחברת דראגר נושאת על ראש שמחתה.
3. כנראה שגם מבחינת חברת דראגר הוא כלל וכלל איננו האיש הנכון במקום הזה, וכאמרת אחד מחברי ההרכב שייחס אותה משום מה לי דווקא, ואני מאמץ אותה ברצון, "שלחו לנייטיבס למדינה הנידחת ההיא מישהו כמידתם, את איש השיווק הבינלאומי". כנראה שזו האמת הפשוטה, הוא יודע הרבה על דראגר – אין ספק, אבל מומחה להסתמך עליו כדי לקבוע חזקת אמינות – סליחה, לא תודה! וזה לא כבוד כל כך גדול מבחינתו שזו המסקנה.
4. סוגיית היותו של אדם כשיר להיחשב כמומחה נדונה בפסיקה. נקבע כי למרות שאין הכרח שבכל תחום המומחה יהיה בעל תעודה פורמאלית או השכלה פורמאלית, כאשר תחום המומחיות הוא בשאלות שבמדע הרי שעל המומחה להיות בעל השכלה ותואר מתאים או לפחות בעל ניסיון מחקרי ויישומי מוכח בתחום התמחותו. סוגיה זו נדונה בהרחבה בפסיקה האמריקאית ופסק הדין המנחה שניתן בעניין זה DAUBERT V. MERREL DOW PHARMACEUTICALS INC., 509 U.S. 579 (1993) (להלן: "הלכת דאוברט") ואומצה בדין הישראלי בת"א 732/01 (מחוזי-חיפה) לוי תולי ואח' נ' חיפה כימיקלים בע"מ ואח'. הלכת דאוברט באה להבטיח כי תזה מדעית וחוות דעת היא מהימנה מבחינה אמפירית, מוכרת לקהילה המדעית ועומדת במבחן הביקורת. נסקור את הקריטריונים שנקבעו בפסק דין זה ונבחן האם אלו מתקיימים בעניינינו:

א.   מומחיותו של המומחה נבדקה בעבר.

ב.   התיאוריה המדעית על בסיסה הוא מבסס את חוות דעתו נבדקה בעבר בפרסומים מדעיים אשר עברו הליך של הערכה מדעית או פרסום מדעי הולם.

ג.    היכרות על תקלות אפשריות וסטיות תקן בתיאוריה המדעית.

ד.   הקהילה המדעית מכירה בתיאוריה ובמומחיות.

1. אינני בא להלחם על הלכת דאוברט. כבוד השופט חשין קיבל אותה, אך "ברח" מלהחיל אותה במלואה. זה לא חשוב. העיקרון לעומת זאת ברור כשמש. וזה עוזר להבין את מר זוהיש.
2. לפני שבודקים משהו על פי תנאי הלכת דאוברט, צריך לומר בפשטות שהעד הזה לא הגיש לעיון שום תזה מדעית. הוא פשט טען טענות וריכז "עובדות" כמיטב כישרונו כדי לייצג עמדה מסוימת. זו לא חוות דעת במובן זה שמוגשת תזה מדעית מבוססת הנתונה לביקורת. חוות הדעת שלו, על פי אופייה, היא מעין כתב טענות ולא עדות מומחה.
3. מדובר בעד שהוא לא אחר מאשר איש השיווק הבינלאומי של חברת דראגר הגרמנית – יצרנית הינשוף, אדם אשר כל ניסיונו התעסוקתי הינו בחברת דראגר ואין ספק שיש לו עניין אישי בקבלת עמדת המאשימה על פיה המכשיר הינו מהימן. הרי גם איש מכירות של חברת רכב יודע למנות הרבה פרטים טכניים שלמד- האם זה הופך אותו למומחה? עם זאת, בחינת "חוות הדעת" אותה הגיש מר זוהיש מעלה כי הוא איננו מומחה שיכול להעיד עדות מקצועית לעניין מהימנות מכשיר הינשוף. לא הוכח בשום צורה שהיא שמומחיותו של העד נבדקה בעבר באמצעות גוף מקצועי או ערכאה שיפוטית כלשהם; חוות דעתו איננה מבוססת על שום תיאוריה מדעית ועל כן אין מקום לבחינת הערכה מדעית של תיאוריה כלשהי; וכן, חוות דעתו, בחלקים בהם הוא מתייחס לאפשרויות של תקלה או סטיות תקן איננה מהימנה והיא נסתרה באמצעות עדויות מומחי ההגנה.
4. על רקע זה, לא יהיה מיותר להזכיר שוב את העקרונות שהתווה בית המשפט העליון בעניין לוי עטיה ולהזכיר שההגנה הציבה טוקסיקולוג כבר בהליך הראשון ולא מצאה לנכון לחזור ולהעידו כאן משום ששמץ מן האספקטים הטוקסיקולוגיים לא נתמך בעדות מומחה כלשהי על ידי התביעה, וכפי שכבר אמרנו – אין זה חובת ההגנה לחבוט באוויר הריק – אין ראיות לסתור.
5. אני מבין היטב, וכל מי שקורא את הפרוטוקולים מתחילתם מבין מצוין, שמן היום הראשון האמינה התביעה בלי שום ספק שד"ר שנער וד"ר פלג (שעל זהותו למדתי רק בישיבת יום 3.12.08) – הם שיסייעו לבית המשפט להוציא את הערמונים מן האש, כאשר היה ברור עוד בטרם תחילת המשפט שבית המשפט הזה, בלי להתייחס כהוא זה למערך ומאזן הראיות בתיק, ינהל את המשפט כאילו הוא צד פעיל ומעוניין, מתוך תודעה ושכנוע שהוא אכן הצד החשוב יותר בתיק – יותר מן המתדיינים – כיוון שבאותה עת ראה בית המשפט את עצמו שליחה של כל מערכת המשפט כאילו מונה לוועדת חקירה שתפקידה להכריע "אחת ולתמיד" את מתנגדי מכשיר הנשיפה וכשהשאלה היחידה העומדת לפניהם היא מה יהיה שיעור רף הביטחון החדש שכבודכם עומד לקבוע. כך קרה שערב הגשת סיכומים אלו מופיעה כתבה עם כותרת באתר YNET "השופט אברהם טננבוים: אין מנוס מהעלאת רף השכרות".
6. את הדברים האלו אפשר היה לשמוע על כל גבעה ותחת כל עץ רענן ואילו עמדת ההגנה שמשפט יש לנהל לפי החוק – בקשה שעשויה להישמע מוזרה למי שלא חווה הליכים קודמים בבית משפט נכבד זה – אבל חיונית מאין כמותה להגנה בתיק הזה. מבחינה זאת התהלך הסנגור כשבכיסו פוליסת ביטוח שהפקיד בידו בית המשפט המחוזי שאליה מצטרף ביטחונו האיש כי יהא אשר יהא, בסופו של דבר הוראות החוק והתבונה יחזירו את הכף הנוטה באופן ברור ושקוף לכיוון אחד אל הצד הנכון והראוי.
7. סיכומם של דברים אלו הוא שמלכתחילה לא רק שעדי התביעה פסולים למומחיות בשל מעורבות אישית כמפורט לעיל, ולא רק שאין משקל לעדותם בשל מגוון ארוך של נימוקים המפורטים להלן, בין כך ובין כך אין העדות הזו עונה לכללים בסיסיים של ודרישות יסודיות שצריכה הייתה התביעה להניח כתשתית מלכתחילה במשפט שכזה, ולמעשה לא הייתה ההגנה צריכה אלא ראיות במשקל נוצה כדי להכריע את התביעה וכדי שבית המשפט יקבע שהתביעה כשלה כישלון חרוץ לקבוע מהימנות לינשוף.
8. כאמור, הסיבה האמיתית מדוע החליטה ההגנה לנהל בכל זאת משפט כהלכתו, נבעה מן ההכרה – בין אם מוטעית ובין אם לאו – שבית המשפט נחוש וחותר בתקיפות ובשיטתיות אל הכרעת דין הקובעת כי הינשוף נגוע באינספור מגרעות, כי מוטב היה שלא היה נגוע במגרעות אלו, כי ערך בינו לבין עצמו שקלא ותריא והגיע למסקנה שלא ייגרם עיוות דין אם ימשיכו בהפעלת השרץ אם ייקבע רף ביטחון חדש גבוה באופן ניכר מזה שנקבע במשפט הראשון – בין אם יש לזה יסוד מדעי ובין אם אין לזה יסוד מדעי.
9. אני מודה שמבחינה מסוימת לא הקלתי על בית המשפט להבין שהמטרה אליה הוא חותר לא תתאפשר לו, וכתוצאה מכך לא יכול היה בית המשפט להעריך את עומק הבעיה המונחת לפניו, את רוחבם של הליקויים שהתפרשו בפניו ואת הרצינות של המומחים שיתייצבו בפניו ויאמרו לו בזה אחר זה "אל לכם ללכת אחר נטיות הלב, המדע איננו איתכם. לפי המדע כל המדידות שנעשו כפי שנעשו פסולות מכל וכל". לי היה ברור שמשפט מהיר יביא אסון.
10. ברשימת העדים ובחומר הראיות לא נמצא אפילו עד אחד שהגיש חוות דעת אחרת הגורסת כי תיקון קוסמטי ברף האכיפה עולה בקנה אחד עם עולם המדע ואינני מעלה על הדעת שאיזשהו שופט ישים עצמו במקום המומחה הדרוש לעניין זה בלי שלהגנה הייתה הזכות לבקר אותו ולחקור אותו מעל דוכן העדים.
11. לסיכום עניין זה, אני מציע לחזור אל סיכומי חברי המלומד ולגלות שם שהתביעה עומדת באופן נחרץ על עמדתה שאין לשנות את רף האכיפה! ואתם- אתם אינכם בעלי דין. אם התביעה איננה מבקשת מה מקור הסמכות שלכם להיעתר? איזו הוראת חוק תומכת במעשה? אין מדבר כאן בעבירה אחרת מזו שכתובה בכתב האישום שנתגלתה לכם. אפילו רציתם- ידיכם כבולות.
12. אני מאמין בלב שלם- רציתם, אבל כבודכם מבין שזו תהיה טעות לא רק משפטית- ציבורית,
    לא רק משפטית פרטית, אלא טעות מערכתית, שיתוף פעולה עם תוהו ובוהו מינהלי ומשפטי, שאסור ליתן לו יד.

שייך לנושאים: נהיגה בשכרות, סיכומי הגנה במשפט הינשוף נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר