בתי המשפט

בית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב יפו	פל 001405/07
כבוד השופט מאיר דרורי	תאריך:	30/06/200829.6.08

בעניין:	מדינת ישראל	המאשימה
	ע"י ב"כ עו"ד אירנה
	נ  ג  ד
	פלוני אלמוני	הנאשם
	ע"י ב"כ עו"ד קולקר

הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך כי סירב לבצע בדיקות דם, נשיפה ובדיקת מאפיינים וכן צעק והשתולל. במעשים אלה עבר הנאשם על הוראות סעיפים 62(3) לפקודה 64ד(א) ו 62(2) לפקודת  התעבורה, תשכ"א – 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

1.         הנאשם נהג ברכבו ברחוב אליישברג בתל אביב ונתבקש לעצור על ידי המשטרה.

2.         הנאשם יצא מרכבו ובסופו של דבר נכבל על ידי השוטרים ונעצר.

3.         הנאשם הגיע לענף התנועה במחוז תל אביב כשהוא כבול, הכבלים לא הוסרו ממנו בשום שלב, הנאשם סירב לבצע בדיקת נשיפה או דם לפני שיאפשרו לו לשוחח עם עורך דינו או שעורך דינו יגיע למשטרה.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן.

לטענת המאשימה, התנהגות זו של הנאשם מהווה סירוב לביצוע בדיקת נשיפה או דם, לפיכך הנאשם סירב לבצע בדיקת דם או נשיפה, לכן הינו שיכור על פי חוק.

לטענת ההגנה, התנהגות הנאשם נבעה מהתנהגות השוטרים אשר התנהגו כלפיו באלימות, היכו אותו, זו הסיבה שסירב להבדק. כמו כן, בשום שלב לא הובהר לנאשם משמעות הסירוב.

לטענת ההגנה כל ההתנהגות כלפי הנאשם נבעה מהיותו אסיר משוחרר, לפיכך לא ניתן לקבוע כי הנאשם סירב לבצע בדיקת דם או נשיפה.

בית המשפט קובע כי לא שוכנע מעבר לספק סביר כי הנאשם סירב שלא כדין לבצע בדיקת דם או ינשוף, זאת מן הנימוקים הבאים:

 

1.         כאמור, אין מחלוקת כי הנאשם נעצר ונכבל במקום עצירת רכבו, והגיע כעצור לאת"ן תל אביב כאשר הינו כבול. במעצרו של הנאשם השתתפו מספר שוטרים,  אף אחד מהם לא הוזמן להעיד בבית המשפט, אף אחד מהם לא רשם דוח פעולה מלבד השוטר קיריל שליסט.

2.         עדות השוטר הנ"ל על התרחשות הארועים במקום תמוהה בלשון המעטה, שכן, לטענתו רכב הנאשם פגע בכלי רכב ולאחר מכן ברח, למרות שהיה במרחק של 10 מטר מהרכב לא ידע אם יש נהג ברכב או לא, עובדה שלא נשמעת סבירה בנסיבות המקרה. כמו כן, לאחר מעצר הנאשם, בדק וראה שלא נגרם שום נזק לכלי הרכב שלכאורה הנאשם פגע בהם.

3.         עד זה אישר כי ביצעו בגוף הנאשם חיפוש בהפשטה בעת שהגיע לתחנה, לטענתו זה הנוהל הקבוע של מרחב יפתח. על פי מכתב מסגן מפקד מרחב יפתח, התברר כי לא זה המצב וכי חיפוש בהפשטה נעשה אך ורק לגבי עצורים, לא נעשה חיפוש מעין זה על מעוכבים.

4.         כאמור, הנאשם נכבל, לא שוחרר מכבליו בשום שלב, לא מובן לבית המשפט איך ניתן היה לבצע בדיקת מאפיינים כאשר הנאשם כבול. לפיכך משקלה של בדיקת המאפיינים בנסיבות המקרה הוא אפסי.

5.         לעניין סירוב הנאשם לביצוע בדיקת אלכוהול, אין מחלוקת כי הנאשם היה כבול במשך כל זמן שהיה בתחנה ובשום שלב לא שוחרר מכבליו, לא ניסו לשכנע אותו בחובתו לביצוע הבדיקה ולנסות לשחרר אותו מכבליו, אם כי הנאשם תרם לכך בהתנהגותו בכך שהשתולל.

6.         יתרה מזו, הנאשם בשום שלב למעשה לא סירב באופן מוחלט לבצע את הבדיקה, כל מה שביקש או דרש שעורך הדין שלו יגיע לתחנה או שיאפשרו לו להתקשר אליו. דא עקא, אף אחד מן השוטרים לא איפשר לו להתקשר בטלפון לעורך דינו או למישהו אחר, זאת כאשר אין כל נפקא מינא אם הבדיקה היתה מתבצעת חמש דקות מאוחר יותר, לאחר שהנאשם היה מתקשר לעורך דינו או מישהו אחר ממשפחתו.

7.         בית המשפט סבור כי בכל מקרה בו חשוד בנהיגה בשכרות מבקש להתקשר לעורך דין, או לקרוב משפחה אחר בטרם יבצע את בדיקת הנשיפה, או בדיקת הדם, אין כל מניעה לאפשר לו לעשות זאת. יתרה מזו, החשוד בלאו הכי צריך להמתין לפחות רבע שעה מרגע עצירת רכבו ועד לביצוע בדיקת הנשיפה, כך שאין שום בעיה לאפשר לו בזמן זה להתקשר לכל מי שירצה, שכן אין בכך כדי להפריע ולו במשהו לביצוע הבדיקה. יתכן כי במקרים רבים קרוב המשפחה או עורך הדין יסביר לנאשם שכדאי לו לבצע את הבדיקה ועל ידי כך ימנע הסירוב לבצע את הבדיקה.

8.         העולה מן המקובץ הוא כי התנהגות הנאשם בתחנת המשטרה יתכן בהחלט כי נבעה מהתנהגות השוטרים כלפיו בשטח ובתחנה עצמה בכך שכבלו אותו, השפילו אותו וביצעו עליו חיפוש בהפשטה, למרות שעל פניו לא היה בסיס לכך, אלא יצאו מתוך הנחה שלכל עצור ומעוכב ניתן לבצע חיפוש בהפשטה. סביר להניח כי לאחר התנהגות מעין זו של השוטרים, הנאשם יסרב לשתף פעולה בהמשך ההליך. כפי שציינתי לעיל הנאשם למעשה לא סירב באופן מוחלט לבצע את הבדיקה אלא ביקש כי יאפשרו לו לשוחח עם עורך דינו טלפונית, משלא נעשה הדבר לא ניתן לקבוע כי הנאשם סירב לביצוע הבדיקה. כמו כן בית המשפט אינו משוכנע שבהיות הנאשם כבול, צועק ומשתולל ניתן היה להסביר לו את משמעות חובת הבדיקה, מן הראוי היה להרגיעו ורק לאחר מכן להסביר לו את החובה להיבדק ואת משמעות הסירוב.

9.         לאור האמור לעיל, בית המשפט קובע כי לא שוכנע מעבר לספק סביר כי הנאשם אכן סירב לבצע בדיקת דם או נשיפה, כאשר היה ברור לו מה משמעות הסירוב. לפיכך, בית המשפט קובע כי הנאשם לא סירב לבצע את הבדיקה בתנאי החוק.

10.       אין כל תשתית ראייתית לכך כי הנאשם נהג בקלות ראש, שכן גם לפי דברי השוטר הנאשם נסע מרחק של כמה עשרות מטרים וקשה לקבוע בנהיגה ממרחק זה בנהיגה בקלות ראש.

11.       ריח אלכוהול אינו מהווה הוכחה לכך כי הנאשם שיכור, שכן על פי ריח לא ניתן לקבוע מה כמות האלכוהול שהנהג שתה.

5129371

54678313

12.       לאור האמור לעיל זכיתי את הנאשם מחמת הספק.

5129371

54678313ניתן והודע היום כ"ו סין 29 ביוני במעמד הצדדים.

מאיר דרורי 54678313-1405/07

מאיר דרורי, שופט

 

קלדנית:שני

נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכה