מה קורה בירושלים? שני סיפורים מהזמן האחרון, והנשים המוכות.
תשאל את עורכי הדין בירושלים העוסקים בתעבורה והם יאמרו לך שהסיכוי שערעור שלך יתקבל בפני 
המותב בו יושב שופט הנוכחי הוא אפסי. האמת שהם יאמרו לך ממש אין סיכוי. האם אפשר להסכים שאיכות השיפוט תהא לפי טריטוריה?
תשאל עורך דין העוסק בתעבורה מה הסיכוי להגיע להסדר טעון עם לשכת תביעות ירושלים והוא יאמר לך – סיכוי מצויין, אבל במחיר כבד ביותר – בעונשים כפולים ומכופלים ממה שמקבלים בלשכות אחרות ובתי משפט אחרים. זה בית המשפט היחיד בארץ שבו שמעתי אתמול כמה תיקים בהם השופט מתווכח עם התובע שהעונש שהוא מבקש בלתי סביר!!! וזה קרה כמה פעמים אצל שופטים שונים בתוך שעתיים…
ומה הסיכוי לקבל זיכוי בירושליים? נו, בזה המצב רע בכל הארץ, אבל בכל זאת בירושלים רע מאד!!!
לפני מספר שנים הפציר בי השופט (לשעבר) אברהם טננבוים, לא להגיע לירושלים בגלל העומס המשפטי שגורמים תיקים בהם אני מופיע. לדעתי הוא בא בשליחותו של שופט אחר שסבר שהנזק העיקרי מ"הופעותי" בירושלים הוא נוכחותם של עורכי דין מקומיים בדיון והעובדה שתוצאות החשיפה ותהליך הלמידה מכבידים מאד על בית המשפט.
לא רוויתי נחת משופטי ירושלים, (להוציא שופט אחד יקר – חן אביטל), והדרתי רגלי משם ככל שאך יכולתי במשך כל השנים האלו – כחמש שנים. המפגשים עם כבוד השופטים בבלי, וריבלין היו מאד לא נעימים והתנהלותם חרגה באופן מובהק מהתחום המשפטי. העמדה המשפטית המוצהרת של השאר נראתה בעיני גובלת ב… אינני מצליח למצא מילה שתתאר נכון ולא תביא עלי מתקוממים שקשה להם להאמין מה עומק השבר.
והנה, כל צוות השופטים שם התחלף, צוות התביעה נותר בעקרון כפי שהיה. אלא שאפילו תיק עם מדידה גבולית של 290 מיקרוגרם, ובדיקת מאפיינים מושלמת מעורר את התביעה שם לדרוש שנתיים מלאות של פסילה, ונהג שנהג ללא רשיון נהיגה, אף שהסדיר בינתיים את מחדלו החמור – מוצא עצמו מול דרישה למאסר בפועל.. זה שמגיע ללא ייצוג מקבל הצעות טובות יותר מזה שמגיע עם עורך דין…. כך נלחמים בסנגורים.
לפני מספר חודשים פנה אלי אדם צעיר, מאור שמו, שנמדדו לו 290 מיקרוגרם ורשיונו נפסל מנהלתית, וביקש לקצר את הפסילה המינהלית כדי שיוכל לצאת לירח דבש עם זוגתו הטרייה כשרישיון נהיגה בכיסו. חשבתי שלא ראוי שאמנע מפנייה ללשכת התביעות ואבקש את הסכמתם לקיצור הפסילה לשבועיים. צירפתי את העתק ההזמנה לחתונה, את העתק כרטיסי הטיסה, ולא העלתי על דעתי אפילו לרגע סירוב. והסירוב בא…. פניתי לעו"ד ברח"ד, עורך דין ותיק ומנוסה והאמנתי שהוא יבחין בשגיאה, וגם , אולי, יחלוק לי מעט כבוד, ויתרצה. אבל הוא בקול חמור הסביר לי ששכרות היא עבירה חמורה, ומובן מאליו שהתביעה מתנגדת, והיא עומדת על פסילה מלא של שנתיים, ועל כן חודש אחד עכשיו זה בהחלט מעט…….
אני מציין כאן את שמו כדי שכולם יראו ישמעו – ואם הוא רוצה להכחיש – הוא יוכל לעשות זאת. השבתי לו שאם חס וחלילה הוא מבקש להתמנות לשיפוט, וזה הרי מסלול מקובל במקומותינו – אני אשכב על הגדר כדי שלא ימנו אותו – משום מבחינתי הוא נכשל קשות במבחן המעשה והוכיח לי שאם ימונה ישפוט בצורה חד ערכית נטולת לב. כך אני שופט את האירוע. גם אם אני אולי טועה.
על כל פנים ביקשתי מידידי יוני שניאור להופיע בדיון (אני יצאתי בעצמי לחו"ל), והשופט חשב כמוני ולא כמו עו"ד ברח"ד וקיצר את הפסילה על אתר….
על המעשה הזה, הענישה התביעה בירושלים את השופט אתמול, כשבקשה שלא ישב בדין כיוון שיש לו עמדה בתיק… השופט שכלל לא זכר את התיק לא רצה להתעסק איתם, ולמרות התנגדותי העביר את התיק למישהו אחר….. (זה אירע אתמול)
ולסיפור השני:-
לנהגת אחת נמדדו 305 מיקרוגרם, רישיונה נפסל ל-30 יום והיא הוזמנה למשפט. מכיוון שהייתה משוכנעת שזו טעות, גייסה את כל כח השכנוע שלה ונסיבותיה האישיות, ובנימוס רב ביקשה שההזמנה למשפט תבוטל. השיבו לה באדיבות רבה ובהתחשבות יוצאת דופן שהיא מוזמנת להוקיר לתביעה המשטרתית תודה על עונש מופחת של 11 חודשי פסילה נוספים…. נרעשת היא פנתה לעורך דין ירושלמי (מאשיות עריכת הדין שם), שהסביר לה את מציאות חייו והציע לה "לחטוף" את ההצעה…. וכך הגיעה אלי, מירושלים לתל אביב, בתקווה למצוא מישהו שמוכן להתעמת עם התביעה, ואף שהיא מגדלת ילדיה לבדה ומפרנסת אותם, הגיעה למשרדי מלווה בהוריה המודאגים מקטסטרופה שבאיבוד רישיון הנהיגה.
בחנתי את המקרה והשתכנעתי שלא הייתה שיכורה, ושקיימות כל כך הרבה סיבות לזיכויי מלא, ואמרתי לה שבאופן יוצא דופן אני מוכן לייצג אותה גם בירושלים, אבל גם הזהרתי מפני הבאות.
פניתי לתביעה והודעתי לה על רשימה ארוכה של סיבות המצדיקות זיכוי, והצעתי לה לחזור בה מן האישום. במועד ההקראה פרשתי את הכפירה באשמה בכתב, מניתי את טיעוני המשפטיים והעובדתיים, ולא השארתי דבר לדמיון. ערב הדיון התקשר אלי עו"ד ברח"ד בנסיון להידבר והסברתי לו באדיבות כי הדרך פנויה בפניו לחזור מן האישום. כך גם קרה בבקר הדיון.
אני לא יכול להתעלם גם מכך שהתנהלותו במקרה הקודם, של מאור, וגם במקרים אחרים מן העבר היותר רחוק, שנחווית על ידי כיוהרה של מי שמחזיק בכח, המשחק בנתיניו, לא נתנה לי אפילו רצון להתחיל בשיחת שכנוע, בהכירי את התגובות הצפויות. אף שזה טפשי מצידי – חשבתי שאני חייב ללמד אותו שיש מגבלות לכח.
הדיון החל אתמול בשעה 12:00 לערך, בשאלה המסורתית מדוע לא הושג הסדר טעיון. השבתי כי הדרך פתוחה בידי המשטרה לחזור בה מן האישום. ועד שעה 13:00 ספגתי מבית המשפט החלטות שהביאו אותי לדרוש מהשופט לפסול את עצמו פעמיים. אחר כך העידה עדת תביעה – שוטרת – ולא חקרתי אותה חקירה נגדית – גם לא שאלה אחת. אחר כך העיד מפעיל הינשוף ובשלהי עדותו, איבד השופט את סבלנותו, והבהיר לתביעה שאין לה סיכוי לזכות בתיק משום שהיא התעלמה במפגיע משלל הטענות שבכפירה. הוא אפילו הציע לעו"ד ברח"ד להתייעץ. עו"ד ברח"ד התייעץ לדבריו עם הממונה עליו ואמר: ממשיכים. דקות ספורות קודם לכן הוא הציע לי הסדר של ששה חודשי פסילה, כשהוא נראה מאמין באמת ובתמים שהוא מטיל עלי אימה, ואפילו נהנה מזה.
והסוף ידוע – בשעה 16:00 ניתנה הכרעת השופט: "אני מזכה את הנאשמת". (תיק תת"ע 9321-10-13)
את פסק דינו של השופט קיבל עו"ד ברח"ד בחיוך השמור למחזיקים בכח השלטון, בהודיעו שיוגש ערוער. נדמה לי שכשיגיע לפרקליטות ויציג את המקרה ויסרבו לו הוא כבר לא יחייך.
והמסקנות:
לדעתי עורכי הדין בירושלים שרויים במצב נפשי הדומה למצב שבו שרויה אישה מוכה בידי בעלה. יש לה ילדים, היא חסה עליהם, בעלה מדי פעם אוהב אותה וגם מבטיח שלא יכה עוד, והיא גם רוצה להאמין וגם לכודה במציאות בלתי אפשרית. ובהיותה בודדה היא ממשיכה וממשיכה וסובלת. וכמובן שגם הילדים רואים וסובלים.
אי אפשר לגנות את עורכי הדין בירושלים השקועים בצורך להתפרנס. מי שאינו נושא חן בעיני עו"ד ברח"ד וחבריו בתביעות התעבורה בירושלים, כורת את הענף שעליו הוא יושב ויתקשה להתפרנס. עורכי הדין אחראים ללקוחות שניהול משפט עלול לסכן אותם, ועליהם להגיע להסדרי טיעון – גם כאלה שהם גרועים – בעל כורחם. הם חיים ופועלים בתוך מאזן אימה. וזה בדיוק מה שהם מסבירים ללקוחות, לציבור.
כן אני יודע – אין כזה דבר ערעור בירושלים וכן אי אפשר להתלונן על שהם לא נלחמים כשפניהם מופנות לערכאת הערעור. בתל אביב למשל – דווקא יש! כבוד השופט רענן בן יוסף – שלא תמיד אני תמים דעים אתו – מפגין שיפוט עצמאי ובעיקר דואג שהשופטים לא יסטו מהתלם.
אבל, חברים ירושלמים יקרים, צריך לזכור שגם מעומק הבור יש לנשים מוכות כח, בייחוד אם הן מקבלות הכרה. תתאגדו – יש לכם הכרה. אם חברינו. אנחנו נעמוד לצידכם. ויש לכם גם כח נגדי להשיב למי שפועל נגדכם בכוח. זו לא רק זכותכם זו חובתכם כלפי המקצוע שלנו. אנשים דוגמת עו"ד ברח"ד רוצים מן הסתם להתמנות יום אחד לשופטים. אני מציע לכם להבהיר לו שאתם תתנגדו. גם תובע משטרתי צריך להפגין מחשבה פתוחה, לזכור שהוא משרת בכהונה ולא קבלן הרשעות. גם אחרים שרוצים להיות שופטים יראו שיש גם מה להפסיד מהתנהגות שכזו. קחו את גורלכם בידכם.
השגתי זיכוי – נפנפו בו. השתמשו בטכניקה ובטענות שטענתי שם. האמינו לי אלו טענות צודקות ובבית משפט של חוק וצדק הן מבטיחות זיכוי.
נכון – תחילה עליכם להאמין בעצמכם. עשו עבודה משפטית. אתם עורכי דין!
שייך לנושאים: הינשוף - פרטים טכניים, חדש באתר, מאמרים, נהיגה בשכרות נכתב על ידי עורך דין דוד קולקר
אין תגובות »
שהאכיפה של הנהיגה בשכרות לא תיפגע. אני יכול להביא דוגמאות לעשרות של שופטים שאמרו כך במפורש, כלומר אנחנו יודעים שאנחנו פוסקים בניגוד לחוק אבל כך נעשה כדי להכרית את הנגע החמור- נסלק את אותם רוצחים בפוטנציה הנוהגים בשכרות מהכבישים, וניתן למשטרה זמן לתקן את דרכיה.
בכל פלט שני חלקים. בחלקו העליון "מחזור נשיפה ראשון, ובחלקו השני "מחזור נשיפה שני". בכל בדיקת ינשוף מתקיימים שני מחזורים עם הפסקה של שתי דקות בין המחזורים, ובכל מחזור ניתנות לנבדק שלוש הזדמנויות להפיק תוצאה אחת "טובה". במקרה הזה בכל מחזור רק נשיפה אחת כיוון שהנבדק נשף היטב.
אקראי. הרי אי אפשר להעלות על הדעת שקדמו לו שני פלטים קודמים המצביעים על תקלה מובהקת….
מי שהתיק שלו סומן כתיק תילת"ן ידע לו שיטפלו בו ביד קשה, מיד ובתוך פרק הפסילה המינהלית הוא יוזמן לדיון בפסילתו עד תום ההליכים לפני משפט, וצפוי שגם בית המשפט ינהג בו בחומרה רבה מאשר בנהג "רגיל".
