ענישה – נהיגה בשכרות

כאשר מדברים על ענישה בעבירה של נהיגה בשכרות צריך תמיד להתחיל מזה שהעונש הנמינימלי בחוק הוא פסילה בפועל לשנתיים, ועוד קנס, וענישה על תנאי – פסילה ו/או מאסר. וככל שהזמן עובר העונשים מחמירים, וגם התביעה וגם בתי המשפט מתרגלים לעונשים כבדים יותר שהופכים להרגל.

חלק גדול מאד משיחות היעוץ של נהגים  ש"הינשוף" קבע שהם שיכורים, מנסה לשכנע אותי שאין להם עבירות תנועה, שהם נהגים זהירים, שהם בעלי מקצוע מכובד, או שהמכונית היא מקור פרנסתם. כולם כאחד סבורים בטעות שזה יקטין את העונש. מצטער, טענות כאלה נופלות על אוזנים לא קשובות לחלוטין. דומה שהמערכת שבעת רצון ככל שהפגיעה בנהג אנושה יותר. ומי שלא מאמין שינסה בעצמו

בשנים האחרונות הענישה החמירה, עונש המינימום – ככתבו וכלשונו – מתבצע, ומי שמשלה את עצמו שגליון הרשעות נקי או לשון חלקלקה, ואפי שכנוע עצמי פנימי עמוק המעיד על מעידה חד פעמית – אין בהם מושיע!!!

ועוד בר חשוב בתחילת הדברים: הענישה איננה אחידה בכל הארץ. היא בהחלט תלויית שופטים. יש מחמירים ויש מחמירים מאד. יש הממירים את העונש בחלקו בעבודות לתועלת הדיבור ויש לא! למה? ככה!

אין נלחמים בענישה? התשובה מגוות ומורכבת מנתונים רבים מאד, שר איש מקצוע מנוסה יוכל לשכלל. מה הכמות שנמדדה, מה תוצאות בדיקת המאפיינים, מה הייתה תגובת הנהג, כיצד מילא השוטר את טפסיו, מה מצב כיול המכשיר, מה הפער בין המדידות השונות, מה מצב הלחות היחסית באוויר בעת המדידה, ועוד כהנה וכהנה נתונים מבחינים בין הרשעה לזיכוי. אבל בעיקר מישהו שידע להוליך אתכם הסבך הזה בזהירות ובמיומנות.

מה התוצאה האופטימלית מבחינתכם? זיכוי – כלומר ביטול מוחלט של האישום. ככל שהכמות ושנמדדה נמוכה יותר היעד הזה אפשרי יותר. אבל גם בערכים של 700  ו- 900 מיקרוגרם כבר הבאנו לזיכוי מלא.כלומר – אל יפול רוחכם. אנחנו כאן כדי למצא מוצא מן הסבך. לא רק כדי לקבל שכר.

הסדרי טיעון או עיסקות טיעון יכולות להביא על פי רוב לעונש שמתחת לשנה אחת. מעט או אפילו הרבה. המגוון גדול ורחב. אבל – וכאן אבל גדול – הסדר טיעון על פי רוב איננו מומלץ. מי שראוי לזיכוי אל לו להשתפן ולקנות הרשעה. זו הרי צלקת מכוערת בגיליון ההרשעות שלכם על כל המשתמע  מכך. אני לא ממליץ על פי רוב.

והעיקר – סבלנות. מי שממהר נאלץ לספוג עונש כבד יותר. זה בדוק. למהר צריך רק בבחירת עורך הדין. השאר במתינות!

זה המקום לכתוב תגובה. כאן אפשר לשאול שאלות או לבקש עצה. אנו נעשה כמיטב יכולתנו להשיב


8 תגובות ל-“ענישה – נהיגה בשכרות”

  1. דוד שלום
    נתפסתי על נהיגה בשכרות בכמות של 345 מיקרוגרם, עורכת הדין שלי הגיעה לעסקת טיעון של 6 חודשי שלילה בפועל, 900 ש"ח קנס ושלוש שנים תקופת תנאי. בדיון, שלא בנוכחותי, הציגה המשטרה נתונים כוזבים לגבי – 14 הרשעות קודמות במקום 6 בפועל, קבלת רשיון בשנת 2000 במקום 1996. האם ערעור במקרה כזה יכול להביא לביטול העסקה ו/או קבלת עסקת טיעון טובה יותר ?

    אייל,
    מה שאתה מתאר הוא כשל של עורכת הדין מכיוון שהיא עשתה את הסדר הטיעון בין היתר על סמך "עבר תעבורתי" שגוי בלי לבדוק איתך את נכונותו. זה לא כשל של בית המשפט!
    הייתי שוקל ערעור רק אם בתיק יש כשלים חמורים באמת ובדיקת מאפיינים תקינה.
    ככלל, עם בדיקת מאפיינים תקינה ו-345 לא עולה בדעתי כלל להציע הסדר של ששה חודשים ללקוח. אלא שבתל אביב יש מדיניות קשוחה לתביעות ולצערי רבים מהפרקליטים אינם מצויידים בנחישות ו/או הידע לעמוד בפרץ.

    ערעור? אני לא חושב שאפשר בכלל להמליץ. אולי אם אראה את החומר ואמצא סיבה ראויה. הסיכוי לכך נמוך, אך תמיד אפשרי. כבר הבאתי לזיכויים למרות הרשעה בהסדר טיעון. נדיר אבל ייתכן.

    דוד

    דוד

  2. נפסלתי לשנתיים בגין נהיגה בשכרות אחריי הבטחות רבות של עורך הדין שלי אני מתכוון לערער למחוזי האם אתה חושב שזה כדאי? והאם אתה יכול לקחת תיק כזה ולהוציא אותי בפחות שלילה?

    לירון,
    ברור שהשאלה כפי שהיא מוצגת איננה נותנת מקום לתשובה רצינית.
    ערעור למחוזי איננו דבר של מה בכך. לא ברור לי היכן נפסלת – מי השופט – וכיצד נהלת את המשפט. אילו ראיות הוגשו וחמור מזה – מה לא הוגש. בלי עיון רציני בחומר כולו – אף עורך דין לא יכול לתת תשובה רצינית. אפילו מה, היכן וכיצד מצאו אותך ששיכור לא ידוע לנו.
    המועד להגשת ערעור קצר. אם אתה רוצה ייעוץ עליך לצלם מיד את המוצגים ולקבוע פגישת ייעוץ חינם.
    אל תנסה להגיע בשבוע האחרון לערעור – זה עניין רצציני ומצריך זמן מחשבה עיון וניסוח.

    בהצלחה

  3. ביום שישי נעצרתי לבדיקת אלכהול בסביבות 3 בלילה לאחר בדיקת אינדקציה בנשיפון בתוצאה נכשלת ניתבקשתי לבצע בדיקת ינשוף אותה לא הצלחתי לבצע בהצלחה למרות אי סירובי ורצוני לעשותה כ9 פעמים, בבדיקת המאפיינים עברתי בהצלחה מלבד החמצה אחת של נגיעה באף וכשהגעתי לשימוע אצל הקצין נטען כי לא עשיתי את בדיקת המאפיינים כמו שצריך שהתנדנדתי ולא ספרתי כמו שצריך, שזהו שקר גס ומוחלט מצד השוטר, יחד עם זאת התחננתי בפני השוטר לנסות שוב לבצע את הבדיקה אך הוא סירב בטענה שעברה כבר שעה וכניראה אני כבר לא שיכור לטענתו לאחר מכן נעצרה בחורה נוספת וגם היא לא הצליחה להוציא תוצאה מהינשוף, ביקשתי בדיקת שתן או דם וגם לה סירב הסברתי לשוטר כי שתתי בירה אחת בלבד אך הוא החליט ל"שפוט" אותי ולגזור אותי כנהג שיכור לקחו לי את האוטו והרישיון לחודש ואני פשוט עובד עצות כיצד להוכיח את טעוני
    ____________________________________________

    רועי,

    אתה מתאר בעייה חמורה מאד ונפוצה מאד. אין לי יכולת לקבוע מי אומר אמת – אתה או השוטרים. אבל אני בהחלט מכיר הרבה מידי מקרים בהם האמת העגומה היא שהשוטרים מדווחים שקר ומכשילים את הנהג בכל דרך. שוטרים "רעים" מקלקלים את השם של משטרה שהיא בדרך כלל הוגנת.
    אין דרך לבחון אם אפשר לעזור לך באמצעות תשובה לשאלותיך כאן. עליך לקבוע פגישה ולהתייעץ. התמודדות עם שאלות שאתה מעלה מחייבת מיטב הכח המשפטי ווההיכרות המהודקת לשטח שיש לאיזה עו"ד להציע.

    דוד

  4. תראה, אין לי שמץ של ספק שאתה עושה הכל על-מנת לפעול לתיקוניי העוול בחוק הסוגד למכשיר הינשוף ואינו מבדיל בין שיכור כלוט לשיכור קלות… או אדם ששתה ברמה של 300 וכו'… ואין לי ספק שאתה טוען לחפותם של אלו המצויים ברף זה אך אם אתה עצמך אינך מאמין במערכת המשפט וביכולת לקיום דיון ענייני ברוב המקרים אלא יודע כי לרוב שופטים יראו פלט מעל 290, וישר יתנו בראש. הלחימה להשגת הצדק היא חשובה אך הפרט (האדם) שמצוי פה בבעיה יפעל להשיג את העונש המינימלי ולגמור עם זה בהסדר מאשר לחכות לחסדי שופט שיחליט "חלילה וחס" ללכת נגד הזרם. אומר לך למען הגילוי הנאות שאני מיוצג ע"י עורך דין שור ונתפסתי על 315 והיה לנו ויכוח די פילוסופי על כל ענייני הרף שהוא סבר שלא תהיה ברירה ובסוף ישנו את רף כלפי מעלה לבין 350-400 ואני טענתי שככל שהזמן יעבור ויותר מטומטמים יתפסו בתאונות שהם שירוים (אבל שיכורים באמת) המצב יעשה הרבה יותר גרוע גם ובעיקר עבור אנשים שיתפסו על רף מינימלי. בקיצור מה שניסיתי להגיד היא שקשה לי להאמין שלמלחמה (המוצדקת) שלך ושל עוד כמותך יש סיכוי אמיתי כאשר השופטים מושפעים ישירות מלחץ תקשורתי שמגיע מהמשטרה ו"אור ירוק" וכל מיני חיים הכטים למיניהם, מה עוד שגם אתה מעיד בעצמך שאתה לא מאמין גדול שהשופטים שלנו דנים בעניין ברצינות אלא באים עם פסקי דין מהבית. מתגובותיך אני מבין שאתה איש חזק ולא שוברים את רוחך בקלות ועל זה אני מסיר את הכובע, אם כי אני די מיואש. יישר כח.

    אה, ואם אקבל הסדר טוב בעיניי, אשתף אותך בכיף, אני לא אהיה איש סודה של משטרת ישראל 🙂

  5. ראו נא,
    ניהול מערכה משפטית, לצערי, מושפע מנימוקים שונים שחלקם איננו משפטי כלל ועיקר. הרכב השופטים הנוכחי בבית המשפט העליון, לפי הערכתי, מבטיח בשלב הזה ניצחון מוחץ למשטרה. המשטרה מעוניינת להגיע לשם כי היא מאמינה שסיבוב משפטי בבית המשפט העליון יחסל כל התנגדות למטופשת שבהחלטות המדעיות שכבר נפסקו.

    יש לי חברים שרצים לרוץ לשם. אני נגד- אבל בנסיבות מסויימות אני עשוי לשנות את דעתי.

  6. מר דוויד קולקר היקר אני וחברי ניתפסנו ברמת אלכוהול מיתחת ל400 אנחנו מיוצגים על ידך.אנחנו רוצים לדעת האם אתה תערער על ההחלטה האחרונה.?מצב רוחינו ירוד ביותר אנחנו מיתפרנסים מנהיגה.

  7. מנשה מכובדי,

    אני לא כל כך מבין אותך. אילו רציתי לשמור על עצמי, על הפרנסה שלי, ועל יחסים טובים עם מי שנתפסים בעיני כבעלי שררה המנצלים את כוחם, לא הייתי רץ לספר לכל עם ישראל כמה עגום המצב – להפך הייתי – כמו הרוב המכריע – מתגאה בהישגי שהם בעצם פרי כניעה ויחסים של קח ותן עם הרשויות.

    ביחסי כניעה כאלה אין מקום לחפים מפשע, לזכאים בדין. יש רק מקום למורשעים קשה שייצגו אותם מי שאינם מקפידים להתחנף, ומורשעים פחות שידעו לשמור על קשרים.

    איך אתה מציע למגר את התופעה? על יחדי שאצטרף אליה?

    ואף על פי כן, אני ממליץ במקומות שיש לזה הצדקה עניינית לערוך הסדר טיעון, ואני יכול לומר לך שהיום עשיתי הסדר טיעון מצוין, והתנאי של משטרת ישראל היה שאשמור אותו בסוד…..

  8. למה אתה לא ממליץ על הסדר טיעון?! הרי אם אתה בעצמךמדבר השכם והערב על אובדן האמון במערכת המשפט ועל שופטים שפועלים על "אוטומט" ומרשיעים על נהיגה בשכרות גם אם יש סטיות בינשוף וגם (כפי שציינת בפוסט מקביל) אם המשטרה טעתה… אז למעשה אני מסיק כי אין טעם בלקוות למשפט הוגן ולכך שיתיחסו להגנה ברצינות אלא סביר להניח שישפטו מראש. ברור כי כל רישום של נהיכה בשכרות הוא מכוער ומזיק בעתיד, אך אל תשכח גם שהמתנה של שנה ושנתיים ויותר עד התוצאה הסופית (וזאת כמובן בהנחה שהמשטרע תערער) היא מורטת עצבים וגם שווה איזה חודש או חודשיים מהחיים, לפחות עבורי.