בית המשפט ביטל את מד המהירות הנייח מולטינובה

קיבלת דו"ח מהירות על פי מצלמה נייחת? אם המכשיר הוא מסוג מולטינובה הדו"ח מבוטל!

בית המשפט המחוזי בבאר שבע עשה השבוע צעד חשוב לקראת ביטול הינשוף. בית המשפט קיעבל את טענות ההגנה כי מכשיר לא מכוייל הוא פסול.  בית המשפט גם קיבל את טענות ההגנה שאין קשר הכרחי בין שמירה על הוראות היצרן והצורך בכיול. בית המשפט דחה מכל וכל את טענות התביעה שהיא איננה מחוייבת להישמע להוראות הרשות להסמכת מעבדות או כל רשות אחרת מוסמכת בניהול מעבדות המשטרה. בכך נתן בית המשפט סטירת לחי לטענות המתנשאות של ענף התנועה כאילו הוא איננו חייב להקפיד בכיול ובניהול המעבדה המשטרתית.

הנה פסק הדין!

בתי המשפט

בית משפט מחוזי באר שבע עפ 004556/07
בפני: כבוד השופטת, רחל ברקאי תאריך: 26/10/2009

בעניין: מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד ואדים סיגל המערערת

נ  ג  ד

דומב בילה
ע"י ב"כ עו"ד יאיר גרוס המשיבה

פסק דין

  1. מונח בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בבאר שבע (כב' השופט דוד לנדסמן) מיום 23.10.07 בתיק תעבורה 7323/03 לפיו זיכה את המשיבה מעבירה של נהיגה במהירות העולה על המהירות המותרת, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה התשכ"א –1961.
  1. ביום 10.7.02 נמדדה מכוניתה של המשיבה, באמצעות מכשיר מד מהירות אלקטרוני (ממא"ל) נייח ובלתי מאוייש, מסוג מולטנובה 6FA (להלן "המכשיר"), כשהיא נוסעת במהירות של 115 קמ"ש במקום בו המהירות המרבית המותרת הינה 90 קמ"ש.
  1. המשיבה, אשר ביקשה להישפט, טענה כי עובר למועד המדידה הנדונה לא עבר המכשיר כיול ועל כן אין לסמוך על תוצאות המדידה אשר בוצעו באמצעותו. המשיבה לא חלקה על קבילותם של הממצאים הראיתים לפיהם צולם רכבה על ידי מצלמה במכשיר, בבחינת תקינות המכשיר, אולם, טענה כי לא ניתן להסתמך על תוצאות המדידה עליהם מצביע המכשיר, בשל העובדה כי המכשיר לא כויל.

לביסוס טענתה זו הביאה עדות מומחה, מר יעקובסון, המשמש כמנהל אגף חשמל   ואלקטרוניקה ברשות הלאומית להסמכת מעבדות (להלן :"הרשות"), אשר טען כי בדיקת         תקינות המכשיר אין בה די וכי על מנת שמכשיר מדידה כלשהו יהיה מדויק ואמין לצורך      תוצאות המדידה שהוא מבצע יש לבצע לו כיול וזאת להערכתו לפחות פעם עד פעמיים       בשנה, מאחר ובחלוף הזמן קיים "סחף" בקריאות המכשיר הפוגע במהימנות ודיוק             תוצאות המדידה. בחוות דעתו ציין המומחה כי מעבדות כיול אשר אינן מוסמכות על ידי           הרשות אינן יכולות להוות מקור עקיבות מוסמך.

  1. אין חולק כי המומחה לא בדק ספציפית את המכשיר נשוא הדיון וחוות דעתו בנושא הצורך בכיול מכשיר מדידה ניתנה במישור העקרוני של הדברים.
  1. בית משפט קמא ראה לנכון לזכות את המשיבה מן האשמה המיוחסת לה כשהוא מבסס את קביעתו זו על חוות דעתו ועדותו של מומחה המשיבה אשר הותיר רושם אמין ומשכנע על בית משפט קמא, עדות אשר לא נסתרה בעדות מומחה אחר מטעם המערערת. לפיכך, סבר בית משפט קמא כי המשיבה הצליחה לטעת את הספק הנדרש בדבר אי דיוק תוצאות המדידה שבוצעה באמצעות המכשיר בהעדר כיול. כן קבע כי משלא ראתה לנכון המערערת להביא כל עדות הזמה בנושא הכיול וזאת בנפרד משאלת אמינות המכשיר, שמא העדר כיול הביא למדידה מוטעית  ובפרט בנסיבות בהן תוצאת המדידה שבוצעה אינה מלמדת על נהיגה במהירות מופרזת העולה באופן ניכר על המהירות המותרת, נותר ספק הטעות בעינו, ספק אשר הביא לזיכוייה של המשיבה.
  1. טענה המדינה, המערערת, כי שגה בית משפט קמא עת ביסס את קביעותיו אלו על עדות המומחה אשר כלל לא בדק את המכשיר מקום שמדובר במכשיר שלגביו קיימת חזקת תקינות וכי בפועל מקיימת המשטרה את הוראות היצרן אשר אינו דורש ביצוע כיול למכשיר.

עוד טענה לחוסר אובייקטיביות של מומחה ההגנה, שהינו עובד של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות ועל כן לטענתה הינו בעל אינטרס כלכלי להסמכת מעבדות מאחר והרשות מקבלת כסף ממעבדות הנמצאות תחת פיקוחה ובהתאם, קיים לו אינטרס אישי לכפוף את המעבדה של המשטרה תחת פיקוח הרשות.

עוד טענה כי טעה בית משפט קמא עת קבע לגבי המכשיר הנדון כי חלה לגביו חובת כיול תקופתי  מכוח תקן ישראלי  5140 העוסק בדרישות מינימום ליחידת קצה ספרתית לא מאוישת של מערכת לגילוי ולתיעוד עבירות תנועה ועוד נזקק לתקנות המשקולות והמידות התשכ"ג – 1963 (להלן: "תקנות המשקולות") וכי אין לגזור מהם גזירה שווה לעניין מכשירי מדידת מהירות המודדים מהירות בשיטת הדופלר.

  1. אין חולק כי המערערת אינה מבצעת בדיקות כיול למכשיר כי אם רק בדיקות תקינות תקופתיות בהתאם לנוהל היצרן והשאלה אשר עמדה במחלוקת הינה האם אי ביצוע בדיקת כיול למכשיר, במעבדה מוסמכת על ידי הרשות, פוגעת באמינות תוצאות המדידה או שמא די בבדיקת תקינות המכשיר בהתאם להוראות היצרן, כפי שנוהגת המערערת לבצע למכשיר, כדי לבסס את דבר אמינות תוצאות המדידה הנעשית באמצעות המכשיר, כפי שטענה המערערת.

אין חולק כי שאלה עקרונית התעוררה ולובנה לראשונה במקרה דנן.

lawdata – דטהחוק

  1. סבורה אנוכי כי נימוקיו של בית משפט קמא אשר בחר לזכות את המשיבה מחמת הספק מעוגנים כדבעי בתשתית הראייתית אשר באה בפניו בנסיבות העניין.

אמנם, קיימת חזקת תקינות המכשירים, כפי שקבעה הפסיקה, אלא שבנסיבות דנן, הצליח מומחה המשיבה לסתור חזקה זו,  אשר שכנע בדבריו כי הצורך בכיולו של מכשיר מדידה אינו ניתן להפרדה משאלת אמינות תוצאות המדידה של המכשיר ואילו המשיבה מנגד, לא השכילה לסתור דברים אלו.

  1. מומחה המשיבה הסביר מפורשות בחוות דעתו ובחקירתו הארוכה את דבר הנחיצות בכיול על מנת להוכיח את דיוק המדידה של המכשיר ובפרט הסביר מהן ההשלכות של העדר כיול על דיוק תוצאות המדידה.

המומחה עמד על ההבדל בין  תקינות המכשיר לבין הצורך בכיולו כדי להבטיח את אמינות תוצאות המדידה. לדידו, גם אם המפעיל מבצע את המדידה על פי הוראות היצרן ומוודא כי המכשיר תקין הרי שללא כיול תקופתי של המכשיר אמינות תוצאות המדידה מוטלות בספק.

מומחה המשיבה ציין מפורשות בעדותו כי אין הוא יודע מה נעשה בפועל במעבדות המשטרה וגם לא יצא כנגד מעבדות המשטרה אלא רק עמד על הצורך בכיול המכשירים.

  1. המערערת, מאידך גיסא, לא כפרה בעובדה כי המכשיר לא עבר כיול במעבדותיה ולא מצאה לנכון להביא מומחה מטעמה אשר יתמודד עם  משנתו של מומחה המשיבה בדבר הצורך בביצוע כיול במכשיר הנדון ואשר יאמר כי די בבדיקות התקינות שמבצעת המעבדה המשטרתית למכשיר כדי להבטיח את אמינות תוצאות המדידה. המערערת גם לא הציגה כל עמדה בדבר שיעור אחוז הסטייה המקובל היכול להיווצר במכשיר ללא כיולו, הגם שמקובל לערוך הפחתה רעיונית מכל מדידה המתבצעת           באמצעות המכשיר מחמת אי דיוק וגם לא הוכיחה כי המכשיר הנדון אינו שייך לקטגוריה של מכשירים שאינם זקוקים לכיול תקופתי. המערערת גם לא ראתה לנכון להציג חוות             דעת בדבר דיוק תוצאות מדידותיו של המכשיר הספציפי הנדון וטענתה כי היה זה נטל המוטל על כתפי המשיבה דינה להדחות.
  1. די אפוא בספק אותו עוררה המשיבה בדבר תקינות תוצאות המדידה, המבוסס על ממצאי המעבדה אשר הועברו לעיונו של המומחה ואשר לגביהם לא נמצא חולק כי המכשיר לא עבר כיול,  כדי להעביר את הנטל אל כתפי המערערת להוכיח את דבר תקינות המכשיר הנמצא             בשליטתה ואת דבר אמינות תוצאות המדידה. משלא עשתה כן נותר  ספק ממשי בדבר אמינות תוצאות המדידה אשר הביא לזיכויה של המשיבה.

קביעתו זו של בית משפט קמא מעוגנת היטב בתשתית הראייתית אשר באה בפני בית משפט קמא אשר התרשם מן המומחה ועיגן מסקנותיו היטב בתשתית הראייתית והמשפטית.

  1. מטעם זה גם נדחות טענות המערערת ככל שהן מתייחסות לכך שמומחה המשיבה לא בדק נקודתית את המכשיר, באמצעותו נמדדה המהירות בה נסעה המשיבה. די כי המומחה עורר את ספק דיוק תוצאות המדידה עת עמד על הנחיצות שבכיול המכשיר ועת לא היה שנוי במחלוקת כי המכשיר לא כויל. היה זה על המערערת, אליה הועבר הנטל להזים דברים אלה, להביא עדות מומחה אשר יסתור את הצורך בכיול המכשיר. אך זו בחרה שלא לעשות כן.
  1. הסתמכות בית משפט קמא על פקודת המשקלות המחייבת בדיקת אימות דיוק וגבולות הטעות המותרת במדידות של נתונים אחרים, היה אך לצורך השוואה במובן זה שכאשר מבקשת הרשות להעמיד לדין אנשים על בסיס תוצאות מדידה המבוצעת על ידי המכשיר חייב מכשיר זה לעמוד בקטגוריה גבוהה של אמינות, בין השאר חובת כיולו. אין חולק כי פקודת המשקולות, והתקנות שתוקנו מכוחה, אינן חלות על מכשירים המודדים מהירות, כגון המכשיר נשוא הדיון בפנינו.
  1. בית משפט קמא אף הפנה לתקן ישראלי 5140 העוסק ב "דרישות מינימום ליחידת קצה ספרתית לא מאוישת של מערכת לגילוי ותיעוד עבירות תנועה", כמודל השוואתי על אף שאינו חל על המכשיר דנן, בבחינת קיומה של חובה כללית לכיול תקופתי. כך גם הפנה לנוהל 04.449.302 בעניין "נוהל התקנה ובדיקה וכיול ותחזוקה לממא"ל מולטובה F6" – להבדיל ממדגם FA 6-  נשוא הדיון, שמטרתו להנחות טכנאי מעבדה לבצע בין השאר בדיקות כיול למכשיר כדי להבטיח את אמינות תוצאות המדידה.
  1. ניסיונה של המערערת להטיל דופי במומחה על דרך של ניסיון ליחס לו מניעים פסולים,  בהיותו מנהל אגף ברשות הלאומית להסמכת מעבדות, מוטב כי לא היו מועלים כלל. העובדה כי מעבדת משטרת ישראל אינה נכללת ברשימת המעבדות אותן הסמיכה הרשות הינה אך נקודת עניות למעבדת  משטרת ישראל  המופקדת על כל אותם מכשירים למדידת מהירות, הפזורים ברחבי המדינה, באמצעותם מתבצעות מדידות מהירות של נהגים ואשר על בסיס  תוצאות המדידות עומדים אותם נהגים לדין פלילי.

רשות הדורשת מאזרחיה לנהוג על פי דין, כאשר את דבר הפרת הדין  מעגנת היא בתוצאות מדידה של מכשיר, חייבת לנקוט בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי שתוצאות המדידות, אותן היא מבצעת באמצעות אותם מכשירים וכאשר מרבית הציבור נוטה ליחס להם אמינות, יהיו אמינות ומדויקות, ברמת הדיוק האפשרית הגבוהה ביותר ואם כיול  תקופתי של מכשיר מדידה, לפחות על פי עדות מומחה המשיבה, עדות שכאמור לא נסתרה על דרך של עדות מומחה אחר מטעם המערערת, הינו אמצעי נוסף להבטחת אמינות תוצאות המדידה מחובתה של  הרשות לעשות כן.

  1. המחוקק ראה לנכון להקים רשות לאומית להסמכת מעבדות וזאת כדי להעלות את המודעות לנושא בדיקות מעבדה וכיול והכול על מנת לדאוג למערכות המותאמות לדרישות מקצועיות וטכנולוגיות בינלאומיות ולצרכנות מתאימה והוגנת. אין בכך כדי לחייב כל מעבדה לקבל הסמכה אך כאשר מדובר במכשיר שעל פי תוצאות מדידתו מעמידה רשות אחרת אזרחים לדין פלילי מן הראוי כי הרשות תדאג לכיול המכשירים. כל ניסיונה של הרשות להתנער מחובה זו הינה בבחינת אוזלת יד שהדעת אינה סובלת.

גם אם אין חלה על מעבדת משטרת ישראל חובה שבדין להיות כפופה לרשות הלאומית להסמכת מעבדות או חובה חוקית לכייל את מכשיריה עדיין חייבת היא להיות זהירה ולעשות כן בין על ידי הכפפתה לרשות ובין על ידי ביצוע כיולים למכשירים שבחזקתה במעבדות מורשות מתאימות.

  1. כפי שציינתי לעיל, אם ביקשה המערערת לקעקע דעה זו אשר הובאה והובעה על ידי מומחה המשיבה לא ברור מדוע לא השכילה המערערת ברגע האמת להביא עדות הזמה בדמות מומחה מטעמה אשר יציג את עמדתה כי די בבדיקות התקינות אותן מבצעת מעבדת משטרת ישראל ללא כיול תקופתי במעבדה מורשית. עמדה זו אשר הוצגה על ידי באי כוח המערערת אין בה די כדי ליתן לה משקל עודף אל מול עדות מומחה המשיבה, אשר הצליח לעורר את הספק הנדרש.
  1. ניסיונה של המערערת להסתמך על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה ברמלה בתיק 7874/05 מדינת ישראל נ' דרייזין אורנה – (ניתן ביום 14.5.08),  לא יצלח. אין בפסק הדין האמור  כדי לקדם את עמדתה בענייננו זה בשאלה הנוגעת לדבר הצורך בביצוע בדיקות כיול למכשיר. ראשית, דובר שם במכשיר אחר מזה הנדון בפנינו ושנית, לא התקיים דיון מכריע בשאלת הצורך בביצוע כיול למכשיר המדידה.

בעוד שבאותו עניין דחה בית משפט שם את טענותיה של המשיבה כי המשטרה אינה מכיילת את מכשירי מדידת המהירות הרי שבענייננו הודתה המערערת כי המעבדה המשטרתית אינה מכיילת את מכשירי המדידה כי אם מבצעת אך בדיקות תקינות. יאמר, כי סוגיית בדיקת הכיול לא לובנה כפי שנעשה במקרה שבפנינו.

  1. מכל הטעמים לעיל, סבורה אני כי דין הערעור להדחות.

ניתן היום ח' בחשון, תש"ע (26 באוקטובר 2009) בהעדר הצדדים

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

רחל ברקאי, שופטת

זה המקום לכתוב תגובה. כאן אפשר לשאול שאלות או לבקש עצה. אנו נעשה כמיטב יכולתנו להשיב


תגובה אחת ל-“בית המשפט ביטל את מד המהירות הנייח מולטינובה”

  1. לא חשוב מה ואיך אבל איך שאתה מצליח כל פעם מחדש להביך את השוטרים והתובעים בבתי המשפט עושה אותך מלך… הרי בינינו התמרורים מיועדים אך ורק להרוס את תרבות הנהיגה ולפרנסת המשטרה. יש כבישים שהנסיעה בהם מותרת רק ל 60 קמ"ש ובתכלס חופשי אפשר לשנות את המהירות ל 100 קמ"ש ומצב התאונות לא ישתנה. המכוניות שלנו כבר לא עגלות יש להן אפשרויות טכנולוגיות לעצור בשעת הצורך.נחוק ניסה הכל רק לא ניסו להסיר את כל התמרורים שמורים על מהירות אני בטוח שכשאנשים ינהגו בחופשיות לא יהיו תאונות ואנשים יהיו 100% מרוכזים בכביש ולא בחיפוש אחר מכמונות מהירות