בדיקת ינשוף – איך זה עובד? מה זה מודד?

איך זה עובד? מה זה מודד? כמה זה אמין?

פוסט זה עודכן יולי 2015

עיין גם ב"איך פועל ינשוף"   ;  ליקויים בהפעלת הינשוף  ; כיול הינשוף הסבר לעורכי דין ; הסבר בוידאו על הפסול בכיול גז ;

להערכתי לא פחות מ300,000 איש איבדו את רישיון הנהיגה שלהם כתוצאה "מפסיקתו" של הינשוף. בכל רגע נתון תלוי ועמד דינם של כ-3000 איש חדשים, בחסדיה של הקופסה השחורה העלומה הזו, ואף על פי כן, אפילו עורכי דין ושופטים – כולל אנשי התביעה המשטרתית, לא יודעים באמת איך המכשיר פועל ומה רמת הדיוק שלו. 

הכנסת חוקקה חוק שלפיו לא יופעל מכשיר כזה אם לא נבדק ואושר על ידי שרי הבריאות והתחבורה, ואלו אישרו את הפעלתו ברשומות – בחוק. בשנת 2007 אישרו השרים במהלך של פניקה את המכשיר בלי לבדוק אותו. אחרי שהוכחתי במשפטים אחדים שהמפורסם בהם הוא "מדינת ישראל נגד עוזרי" רשימה ארוכה של מגרעות מובהקות, החליטו בתי המשפט לעשות צעד שמזכיר את בגדי המלך החדשים: הם קבעו שהמכשיר אמין, העלו את רף האכיפה "ליתר בטחון", ומכיוון שכל אחד מבין שאי אפשר להתווכח עם המדע, הורו לתקן דורה ארוכה של ליקויים עליהם הצבעתי.

tarshim

מאז 2011 הוכנסו במכשיר שינוים רבים – צורניים, אלוגריתמיים ואחרים. המטרה הוציאה חוברת הפעלה חדשה, הכשירה מפעילים מחדש אבל רק דבר אחד היא לא עשתה. היא לא גילתה את הפירוט של השינויים, והיא שומרת עליהם בסוד גם משרי התחבורה והבריאות. , ובמילים אחרות היא מפעילה תחת אותו שם מכישר חדש, שונה, שלא נבדק ולא אושר כחוק!!!!

פניתי למחלקה המשפטית של משרד התחבורה מספר פעמים בחודשים האחרונים והיועצת המשפטית של המשרד עו"ד חווה ראובני השיבה לי במילים פשוטות שלמשרד לא ידוע דבר על השינויים וכי אין להם כישורים של בילוש, לבלוש אחר המשטרה. מבחינתם זו בעייה של המשטרה להוכיח שהמכשיר לא שונה….

גם אני אינני מומחה גדול ואין לי השכלה בתחומי הידע המדעי שהמכשיר מבוסס עליו, אבל מי שמתעניין לעומק יכול למצוא חומר רב באינטרנט בייחוד בפסיקה אמריקאית ומאמרים מדעיים לרוב (אלפים), שאני כאן אתן רק סקירה פשוטה ובעצם אפילו פשטנית שלהם.

 אלכוהול הוא חומר משכר. כל אחד יודע ששתייה מרובה מדי מביאה לירידה בתפקוד ולשיבוש חמור בהמשך אצל המרבה בשתייה. מן המפורסמות הוא שההשפעה היא אישית מאד וההבדלים בין התגובות לשתייה אצל בני אדם הם גדולים ביותר. השכרות היא תוצאה של אלכוהול המצוי בדם ומגיע אל המח, שם הוא משבש את

פעולתו. לפיכך, נהוג למדוד את השכרות על ידי מדידת אחוז האלכוהול בדם.

מכל מה שאמרתי עד עכשיו המסקנה הראשונה היא ששכרות היא מצב המיוחד לכל אדם, ואיננו ניתן למדידה והגדרה על בסיס מדעי. אי אפשר למדוד שכרות. למרות זאת, ומכיוון שריכוז האלכוהול בדם הוא זה הקובע שכרות, ניתן בהחלט למדוד בצורה מדויקת את ריכוז האלכוהול בדם, ולנסות לקבוע קשר משפטי בין הריכוז הזה לבין שכרות במובנה המשפטי.

בעוד שהקביעה אם אדם שיכור מצריכה ראיות מורכבות, גם ראיות חיצוניות על התנהגותו וגם על ריכוז האלכוהול שלו בדם, הרי שקביעת החוק שאדם יהיה מוכרז שיכור לפי ריכוז האלכוהול בדם בלבד היא קביעה שרירותית, ומתחשבת במודע בכך שקבוצה מסוימת של בני אדם יוכרזו שיכורים אף שלא היו שיכורים.

המחוקק נימצא בדילמה: מחד גיסא הוא לא רוצה לגרום לחפים מפשע להיכשל, ומאידך גיסא הוא לא רוצה להניח לשיכורים להימלט מעונש. אם שיעור הסף שיקבע יהיה נמוך מדי, הוא יגרום לרבים לטעות ולנהוג כיוון שיחושו עצמם כשירים לחלוטין (כך המצב כיום אצלנו), ואם השיעור יהיה גבוה מדי, יותר מדי עבריינים ידעו שהם יכולים לצפצף על החוק. לכן החקיקה בעניין הזה היא עניין רציני, ולא נושא שצריך לאפשר בו לחבר כנסת צעקן אחד או שנים להפחיד את חבריו ולהכריע לחומרה באופן פופוליסטי, כמו גם שאסור שחסידי זכויות האזרח ישכחו שגם צריך לשמור על הזכות לביטחון בדרכים.

במדינות שונות קבע המחוקק סף שונה בבדיקות הדם לקביעת שכרות, והדבר נובע גם מהעובדה שאין אחוז מוחלט שכזה, ושהכל אישי ושונה מאדם לאדם. יש שקבעו כמחמירות 0.5 אחוז ויש שקבע כפליים מזה: אחוז אחד. יש מדינות כמו ניו זילנד שקבעו שיעור שונה לכל קבוצת גיל – ללמדך שאין כאן עניין מדעי אלא בעיקר עניין של ערכי יסוד של הפרט מול החובה לאכוף אי נהיגה בשכרות, והחיפוש אחר האיזון העדין שיביא ענישה אפקטיבית הקולעת אל המטרה.

אלא מה, בדיקות הדם מסורבלות, וכדי שהתוצאה שלהן תהיה מהימנה דיה ומדויקת דיה לצורך משפט אזרחי, הן אורכות זמן רב. שבועות מספר עד קבלת התוצאה… נוצר צורך למצוא מכשיר שייתן פתרון טוב על המקום, בדרך, אצל השוטר בשטח. הפתרון נמצא בצורת מכשיר הנשיפה. אדם נושף אל תוך המכשיר אוויר מריאותיו, והמכשיר מודד את כמות האלכוהול שבאוויר הזה, והתוצאה משמשת את המשטרה.

כבר אמרנו שהשכרות היא תוצאה של האלכוהול הנמצא בדם ומגיע באמצעותו למח. עוד אמרנו שהמדידה בדרך של נטילת דוגמת דם אורכת זמן רב. המטרה שניסו להשיג באמצעות מכשיר הנשיפה היא למדוד את שיעור האלכוהול בדם בלי ליטול דגימת דם. מטרה זו לא הושגה, ועל כל פנים לא במובן שהתכוונו: בדיקת הנשיפה איננה מודדת ואיננה נותנת תשובה לשאלה כמה אלכוהול יש בדם.(אני מכיר שופטת אחת מבית  משפט השלום, שבכל פעם שהיא נוקבת בכמות האלכוהול באוויר נשוף היא מתרגמת את זה וקובעת כמה זה בדם. קביעתה היא כמובן דבר מופרך ושגוי, והמדענים היו שמחים מאד אילו אפשר היה לספק לה כלי שכזה.

ובכלל, כיוון שמדובר במדידה שאי הדיוק לה מובנה בהבדל הסטטיסטי בין התוצאה בבדיקת הנשיפה לבין התוצאה בבדיקת דם, ראוי היה שהמדידה הזו הייתה משמשת לאינדיקציה בלבד – כלומר מי שנמצאה אצלו אינדיקציה לשכרות בבדיקת נשיפה – ישלח אחר כבוד על חשבונו להוכיח שאיננו שיכור בבדיקת דם – ואם לא יטרח להפריך את התוצאה – יחשב כשיכור. מי שיראה שהוא לא שיכור על ידי בדיקת דם – לא יוגש נגדו כתב אישום. זו הצעתי זה מכבר- וזה הנוהל בכמה מדינות כמו פורטוגל למשל – וזה עובד יופי.

כדי להבין מדוע צריך להבין מה מודד מכשיר הנשיפה. הדם המכיל אלכוהול הזורם בגופו של הנהג, עובר כמובן גם בריאות. מחזור הדם שלנו מבוסס על כך שדם ורידי מגיע לריאות, מצטייד בחמצן, וממשיך כדם עורקי להזין את תאי הגוף. בזמן התהליך הזה של חמצון הדם בריאות,  "מאבד" הדם חומרים שהם נדיפים. אלו שהם נדיפים יותר אובדים שם מהר יותר ואלו שהם נדיפים פחות אובדים בקצב אחר, כל חומר והקצב שלו. בין יתר החומרים הנדיפים גם האלכוהול שבדם פולט חלקיקים מתוכו ומוצא דרכו החוצה דרך חלל הפה.  השאלה כמה אלכוהול נפלט היא אישית ביותר. אם ניקח שני בני אדם שווים בגדלם, שיש להם בדיוק את אותו ריכוז אלכוהול בדם, ונמדוד כמה ממנו נפלט בנשיפה, נקבל תוצאות שונות. על אחת כמה וכמה שבני אדם שונים זה מזה מאד.

זאת ועוד, החומרים המתנדפים מהדם בנשיפה אינם מתנדפים בצורה מבוקרת ואחידה ויש כאלה מתוכם שמתנדפים בכמות גדולה יותר בסוף הנשיפה מאשר בתחילתה, ועוד שינויים והיעדר זהות בהתנהגות. מכאן שהשוואת התוצאה המושגת כבסיס לקביעת אחוז האלכוהול בדם באופן מדויק איננה מתקבלת על הדעת. באחד האתרים המלומדים מארצות הברית למדתי ששיעור הטעות הסטטיסטית המצטברת הוא 68%!!!.

בניסויים שנערכו בנושא הזה הגיעו המדענים למתאמים סטטיסטיים שונים שהמשותף לכולם הוא שאפשר לקבוע פחות או יותר קבוצת רוב שהמדידה תהיה קרובה מאד לתוצאת בדיקת הדם, אבל מיעוט של עשרות אחוזים אחרים הוא בבחינת טעות הכרחית. התוצאה היא שבמדינות שונות נקבע יחס שונה, או מכפיל מתמטי שונה ליצירת מתאם כלשהו בין תוצאות בדיקת האוויר הנשוף לבין בדיקת הדם. כל הקביעות הללו, נוטלות בחשבון לא פחות מ-20 אחוזים של הנבדקים שיחשבו שיכורים סטטיסטים ולא היו שיכורים!!! (שני מורשעי שווא מעשר, וזה בלתי נסלח). מה עושה המכשיר? המכשיר קולט את האוויר הנשוף ובעזרת שני חיישנים ושתי שיטות אנליטיות שונות מנתח כמה אלכוהול יש באוויר שהוכנס לתוכו על ידי הנושף. לכאורה פשוט מאד. אבל רחוק מזה. על המכשיר להתגבר כל כמה בעיות והראשונה שבהן היא זיהוי – איך הוא מזהה שהחומר הנבדק הוא אכן אלכוהול?

לכל חומר בטבע יש מעין "טביעת אצבע" בסריקת אינפרא אדום, שלא זה המקום להרחיב עליה, אבל אפשר iretanolspectumלומר שהיא נראית כמו השרטוט שמשמאל. אפשר לראות בשרטוט שלחומר הזה, אלכוהול, (אתנול), יש גל אחד, גבוה מאד מהאחרים, המאפיין את החומר. (סימנו אותו בעיגול). לפיכך הותקן במכשיר הנשיפה גלאי, השולח קרן אינפרא אדומה בתדר ההוא. אם הקרן פוגשת בחלקיקי אלכוהול בתדר הזה, הקרן נבלעת החומר, והתהליך מתועד ונספר על ידי המכשיר. ככל שיהיו יותר חלקיקי אלכוהול בדוגמה הנשיפה, כן יתקיימו מפגשים רבים יותר והמדידה תראה דבר קיומו של אלכוהול בשיעור הנמדד.

מה קורה אם במקרה יש בטבע עוד חומרים שבטביעת האצבע שלהם מופיע אותו גל בדיוק באותו התדר? אז כמובן המדידה תשובש כי החיישן ימדוד את החומר האחר כאלכוהול גם כן….

ובכן, יש דוגמה ידועה מאד של חומר אחר שיש לו נטייה להימדד כאילו היה אלכוהול והוא האצטון. מסתבר שאצטון מופרש בריאות בצורה מוגברת אצל חולי סכרת. אנשים שנמצאים במשטר של דיאטה חריפה פולטים אצטון בכמות מוגברת. אפילו במצב של רעב, או אחרי שינה ארוכה מופרש אצטון בריאות. נוצרה בעיה של ממש, שיצרן המכשיר ובתי המשפט התמודדו איתה וחייבו את היצרן להוסיף ולהוסיף חיישנים ושיטות מורכבות יותר לבדיקה כדי לתת תוקף למכשיר, ברמה הדרושה בחוק הפלילי. בסופו של דבר, התקבל הפתרון הטכני של הוספת חיישן אלקטרו כימי, לצד חיישן האינפרא אדום, והמכשיר תוכנת לתת תוצאה משוכללת של שתי המדידות ותוצאה של כל אחת מהן לחוד.

השיטה שנבחרה היא פשוטה: אם בין שתי התוצאות שנתן כל אחד מהחיישנים יש פער העולה על 10% אזי הבדיקה פסולה והיא מוכיחה שמה שנמדד הוא לא רק אלכוהול. יותר מכך – הדבר מחייב לשלוח את המכשיר לכיול ובדיקה שמא הבעיה היא במכשיר המודד. דברים אלו מעוגנים בתקנה 169 ז לתקנות התעבורה.

בעיה נוספת היא תנאיי המדידה. כדי שהמדידה תהיה מדויקת וראויה נדרשים תנאים פיסיקליים שונים, שהרי ידוע שריכוז של חומרים בנפח משתנה, עם שינוי הנפח, המשתנה בעצמו עם כל שינוי בטמפרטורה. מדובר במדידה רגישה וחלק ממנה, זו חובה בלתי מתפשרת לשמור על טמפרטורה ולחץ מדויקים בנקודת המדידה. גם על כך יש פסיקה נרחבת שלא מצאה את דרכה משום מה אל שולחן מומחי משרד התחבורה או חברי ועדת הכלכלה של הכנסת. (עוד מחדל שצריך יהיה לחקור).

היצרן של הינשוף מכיר בזה, שלמכשיר יש מגבלות מדידה בתנאים של מעל ל- 90 אחוזי לחות – מצב שכיח בשפלת החוף בייחוד בשעות הלילה המאוחרות והבוקר המוקדמות…. ברור שאין הקפדה בעניין זה כלל.

הגענו לבעיה עקרונית נוספת והיא עניין הכיול. המכשיר המדובר הוא מכשיר רפואי לכל דבר באשר הוא מעין מעבדה ניידת שמאבחנת מצב פיזיולוגי של אדם. הרי מה שממבקשים זו אבחנה: שיכור או לא שיכור. הוא דומה למכשירים אחרים המצויים במעבדות בבתי חולים ובקופת חולים. אף אחד לא היה רוצה שיבדקו את דמו או את דם יקיריו במכשיר לא מדויק. כדי שמכשיר רפואי יהיה מדויק הוא צריך לעבור שני סוגי כיול. האחד תקופתי, פעם בשנה או בחצי שנה, ובו מכוונים אותו, ואחד מדי יום ביומו, ובייחוד לפני עריכת בדיקות. בדיקות אלה אינן עניין של מה בכך. הן חייבות להתבצע בדיוק לפי הדרישות המדעיות הנחוצות ואין בזה פשרה.  הכיול כפי שהוא מקובל בעולם נעשה באמצעות  "אמבט תמיסה" שמספק היצרן והוא מהווה דוגמא חתומה של הריכוזים השונים הנבדקים. אל המכשיר מחבר איש המעבדה samplesדוגמאות ובהם ריכוזים של אלכוהול במידות מדודות וחתומות, ומעביר אותם במכונה בפרוצדורה שצריכה לדמות באופן מדעי בצורה הכי טובה נשיפה של אדם. אחר בעברת כל דוגמה כזו, קורא המכשיר את התוצאה, ומשווים אותה עם התוצאה המצופה מן הדוגמא. אם התוצאה איננה מדוייקת צריך איש המעבדה "לתקן" את המכונה, על ידי ביצוע פעולות שבסופן תראה המכונה בדיוק את הערכים התואמים את הדוגמיות , ה-samples.לפי הסדר המקובל, הדוגמה הראשונה הנבדקת ושמכוונים באמצעותה את המכשיר היא ה blank sample הווה אומר דוגמת אפס. רצוי מאד שמכונה מדידה תראה תוצאת אפס אם מעבירים בה אפס כמובן.

כפי שציינתי כל הפעולות הללו צריכות להתבצע בצורה מבוקרת כלומר שהטמפרטורה שבה מוזרם אוויר חופשי דרך התמיסה והלחץ ידמו נשיפת אדם. כל סטייה במעלת חום אחת פירושה עשרות אחוזי סטייה ממצב אמת. אולם לא ציינתי זאת במפורש אך נאמר גם שלא יעלה על הדעת שבדיקה כזו תהיה מבוססת על "יד רגישה" או "חושים חדים" של טכנאי מומחה, והכל צריך להיות מדוד ומתועד המכשירים מתאימים ומאושרים על ידי היצרן.

בישראל לא מבוצע כיול אפס. אין מה להגיד על זה דבר זולת שמשטרת ישראל לא משתמשת בבלאנק סמפל ולא מכיילת את מכשיריה וכבר נפסק על כך רבות לאחרונה.

גם הכיול האחר, נעשה על ידי המשטרה בטכניקה של שימוש בבלון גז. איש לא טוען שאי אפשר להשתמש בבלון גז, אבל כדי שזה יהיה ראוי הדבר צריך להיעשות על פי כללים ידועים שהם בבחינת מוסכמות מדעיות בכל העולם. לא יכול להיות שכיוון לחץ הגז יעשה על ידי שוטר באמצעות ברז… פעולה ידנית לא מתועדת… זה כמו לכוון במוסך ביפו את הקרבורטור של לווין הריגול שלנו. לא יתכן שהדבר יעשה ללא בקרת לחץ ובלי כל בקרת טמפרטורה. בקיצור – קשה להאמין עד היכן המחדלים מגיעים. יותר מזה – הערך של הגז במיכלי הכיול מוגדר שלא וודאי. תארו לעצמכם שהמשקולת שמשתמש בה הירקן הייתה בין 950 גרם לקילו וחמישים, או שבתחנת הדלק הייתם מקבלים חמישה אחוז פחות דלק עבור אותו המחיר…  זה המצב עם הכיול והמדידה של מכשירי הינשוף – מיכלי הכיול נושאים תעודה מובנית של אי וודאות, שגם היא איננה וודאית… לא מאמינים? מצטער – זה בדיוק המצב.

אז מה? משטרת ישראל בשלה ולכן, אנחנו כאן כדי לדרוש לומר לציבור את כל האמת ומיד!!! ועוד דבר קטן – אתם חושבים ששר התחבורה יודע משהו מכל זה? האם אמרו לו את האמת כשחתם על צו אישור המכשיר תחת לחץ ב-18/7/07? אני חושב שלא. ובגדול. לא רק השר הקודם – גם הנוכחי.

ומה על בית המשפט? בית המשפט לוקח לעצמו את הזמן ומחלט לשיעורין. עוד צעד קטן והמכשיר יפול.


זה המקום לכתוב תגובה. כאן אפשר לשאול שאלות או לבקש עצה. אנו נעשה כמיטב יכולתנו להשיב


9 תגובות ל-“בדיקת ינשוף – איך זה עובד? מה זה מודד?”

  1. שלום אשמח לתשובתך אני סובל מלחץ דם ולוקח כדורים כמו כן סכרת על הגבול שוטר עצר אותי ללבדיקת ינשוף אני הייתי ערני וברור ועניתי לו כמו כן דיבר איתי ובדק אותי אמרתי לו שאני הייתי ביום הולדת ושתיתי שני בקבוקי בירה והאמת לא אכלתי אז הבדיקה בטוח תראה לא טוב כמו כן רציתי בדיקת דם שהיא יותר מדוייקת ואני באופן אישי נגעל מהנשיפות במשאף זה עושה לי בחילה הוא איים עליי שאים לא אנשוף הוא יעצור אותי לאחר שהסברתי לו לכלב המנוול הכל יצא לי 420 בינשוף כמב שאלות האים תרופות לחץ דם והלחץ דם עצמו משפיע על הבדיקה והאים סכרת גבולית משפיעה ובנוסף האים הוא היה צריך לקחת אותי לבדיקת דם מדוייקת כבקשתי ומה זה אומר אשמח לתשובתך תודה מראש

    שמעון,

    כן, סכרת משפיעה על תוצאות בדיקת הינשוף.
    חולי סכרת פולטים אצטון המתנדף בראות ונמדד על ידי הינשוף כאילו הוא אלכוהל.

    יש עוד דברים – רבים מאד, שיכולים לפסול את הבדיקה, אלא שכדרכי בשנה האחרונה אני נימנע מלמכור את הידע הזה כאן חינם לכל דורש.

    כתוב לי היכן בוצעה הנשיפה, באיזה תאריך ובאיזו שעה – אולי אוכל לעזור יותר.

    בקשר לבדיקת הדם:
    א. השוטרים פועלים לפי פקודות מפקדיהם. אלו שמחים שיש תוצאה בינשוף ולא רוצים לקלקל אותה עם בדיקת דם, ואפילו לא עם בדיקה נוספת, מחשש שתצא תוצאה שונה לגמרי…. ובמילים אחרות השוטר רואה בנהג אוייב שצריך לחסל.
    ב. לפי פסק דין של בית המשפט העליון צריך השוטר לאפשר לך לפנות מיד בעצמך ועל חשבונך לבית חולים לבדיקת דם. אבל השוטר לא אומר לך זאת, להפך הוא מסביר לך שזה לא יעזור לך ורק הינשוף קובע, וחמור מזה – הוא מעכב אותך שעות כדי שאם תלך לבית חולים יאמרו לך שהבדיקה כבר לא רלבנטית….

    ועכשיו נראה כמה עורכי דין אחרים יתייחסו לזה אם תפנה אליהם? וגם זו בעייה חמורה.

    דוד

  2. שלום לך
    אתמול בערב אחותי חולת סכרת נעורים שתתה יחד עם חבריה בקבוק בירה אלד, שלכאורה לא משפיע לה על הסכרת
    בכל זאת לאחר שיצאה עם הרכב מאזור הבילוי שוטר ממשטרת אילת עצר אותה וביצע בדיקת ינשוף ויצא שיש לה מעל הכמות המותרת–300
    השאלה שלי האם זה הגיוני שמבקבוק בירה זאת תהייה התוצאה או שהאם יש אפשרות שהזכרת משפיעה על תוצאות הינשוף?
    דרך אגב רשיונה נשלל לחודש עד לשימוע
    אשמח לקבל תשובה

    לריסה,
    הכמות שנמדדה גבולית.
    אחותך "מועמדת" מצויינת לזיכוי אם תקבל ייצוג הולם.
    חולי סכרת פולטים אצטון בכמויות גדולות שנמדדות על ידי הינשוף כאילו היה אלכוהול!!!!

    יש עוד גורם או שנים שיכולים להביא לזיכוי אבל אין לי רצון לשוחח על כך באינטרנט.
    אני מדגיש -= זה מקרה שמזין זיכוי ולא הסדר טיעון! שתיית בירה אינה סיבה מספיקה כדי להרשיע!!!
    בהצלחה!

  3. נתפסתי ובבדיקת ינשוף התגלה 304. אמרתי ששתיתי מיץ תפוזים עם וודקה "שלוק" אחד או שניים. אמרתי שלא אכלתי יומיים. אני מאובחנת עם בעיות אכילה קשות על גבול האנורקסיה. הבנתי שיש קשר בשל הפרשת אצטון ברמה מוגברת בשל חוסר האכילה.אנא תגובתך

    טליה,
    את לא ממש מדייקת. המכשיר לא ידע לתת תוצאות כאלה הוא מעגל מטה לאפס ולחמש….
    אצטון זו תוספת מסוימת לתוצאה. אני לא בטוח שזה כל חמשת האחוזים שאת צריכה, אבל זה ועוד טמפרטוטרת גוף בגלל מחזור חודשי יכול להספיק….

    ולשמחתך אז השרות המטאורולוגי בבית דגן אכן מדד ביםן השעות 0200 ל0500 של יום האירוע יותר לחות יחסית מהמותר.

    דוד

  4. עו"ד קולקר שלום,
    שמי אסנת ובמסגרת לימודיי אני מכינה עבודה בנושא הינשוף .
    הייתי שמחה שתפנה אותי לכלל גורמי השגיאה במכשיר.
    רב תודות

    אסנת,
    הייתי רוצה לשמוע היכן את לומדת ומה את לומדת ומה מסגרת העבודה שאת מכינה. כך יקל עלי למקד את תשובתי.

    דוד קולקר

  5. אני חולה סכרת
    האם לחולה סכרת המכשיר יכול להראות כמות כפולה של אלכוהול?

    יאיר,
    סכרת היא מחלה המייצרת ריכוזי גז אצטון בריאות, הנרשמות על ידי גלאי האינפרא אדום של הינשוף כאלכוהול, בגלל זהות ב"טביעת האצבע" של סוגי הגז הללו.

    מדובר בבעיה ידועה, אשר כאילו נלקחת בחשבון, אבל בפועל הנושא הזה מטויח, ולפי מיטב הבנתי ונסיוני, מביא להרשעות סרק של חפים מפשע, בגלל היעדר מנגנוני בקרה ראויים כדי למנוע את הטעות.

    אתה שואל אם זה יכול להביא למדידה כפולה והתשובה בעצמה כפולה: ראשית כן! ושנית מדובר בטעויות מדידה מצטברות , שהדרך לחישובן מסובכת למדי, אבל בעקרון כן, אין מדובר בחיבור וחיסור פשוטים!

    השאלה הגדולה היא – מי יודע באמת להגן עליך, וכמה זה יעלה לך, ורבים המקרים שלאזרח אין כח כלכלי ודרוש צדק. (צדק לעשירים? כן!)

    דוד קולקר

  6. ראשית המון תודות על המאמר הרציני

    ברצוני לשאול האם כאשר השוטר עושה את בדיקת הינשוף לחשוד האם חובה ששם החשוד יהא מודפס על טופס הבדיקה או שמספיק שהשם יהיה כתוב בכתב יד ועל ידו יחתום החשות ? היכן ניתן למצוא חומר אודות על העניין ?

    שאלה שניה כמה זמן צריך לעבור מקסימום מעת עצירת החשוד עד לביצוע בדיקת הינשוף על מה זה משפיע ולמה ?

    תודה מראש על התשובה
    עמאד

    עמאד, הנה תשובותיי:
    מדינת ישראל לא נותנת אמון רב בשוטר ולכן היא נטלה ממנו את המלדת הנתונה בידיו של מפעיל המכשיר במדינות אחרות. אילו הייתה בידו המקלדת היה יכול להקליד את פרטי הנהג ולא היה נותר החשד התמידי שהשוטר החליף בפלטים של נבדקים שונים…. בין היתר הוא יכול היה להקליד את מינו של הנבדק גילו ומשקלו ולתת לינשוף לחשב את המדידה הרבה יותר מדוייק. אבל עלינו להסתפק במה שיש ועליך לשכוח מנתון מודפס.

    השוטר צריך לפי הנוהל למלא את פרטיך בפלט שמוציא הינשוף מיד עם הפקתו ולהחתים את הנבדק. בפועל אנחנו ודעים כי במקרים רבים מאד המפעיל מעביר את הפלט לשוטר אשר ירשום את הדוח, וזה מחתים את הנבדק בסוף על הרבה מאד טפסים כולל הפלט. במקרה כזה אין בטחון כלל וכלל שזה הפלט הנכון ויש סיכוי ממשי שיוחלפו פלטי נבדק בנבדק.

    עוד פעולה שהמפעיל צריך על פי חוק לעשות היא עריכת זכרון דברים בינו לבין הנבדק על האירוע. למרבה הצער המפעיל אינו משתף את הנבדק בפעולה הזו ומסתפק בזה שהוא מחתים אותו בלי להסזביר לו את הפרטים, אשר הנבדק יכול היה אולי לבקש לשנות או להשלים….
    עד כאן בעניין תיעוד הבדיקה.

    השאלה השנייה הייתה כמה זמן צריך לעבור מהעצירה עד הבדיקה. לשאלה הזו יש כמה תשובות.
    מבחינת הנוהל המשטרתי התשובה היא ברורה רבע שעה לפחות. הסיבה המדעית לכך היא שבמשך הזמן הזה ידנפו טיפות אלכוהול אם היו בפה, ויהפכו לאדים, מכיוון שלאלכוהול יש נטיה להתגבש לטיפות ומשום שטיפות משבשות את המדידה במכשיר.

    משך ההמתנה משפיע על התוצאה. אם מישהו שתה הרבה והיה בדרגת שכרות גבוהה הנמצאת בירידה, ברור שההמתנה תגרום לכך שהתוצאה תהיה נמוכה יותר ככל שהזמן יחלוף.

    אבל מי ששתה ממש לפני שהתחיל לנהוג, יתכן שכלל איננו שיכור על פי החוק, וההמתנה גורמת לכך שיגיע לדרגת שכרות בעת שאיננו נוהג. לכן אדם כזה צריך לדרוש שתי מדידות – אחת מיד ואחד לפי הנוהל. בכל מקרה עליו להדגיש את השתייה הסמוכה לנהיגה ולא לשגות ולנסות להרחיק ממנו את השתייה כפי שרבים משקרים לשוטר מחשש שיכעסו עליהם: שתית ונהגת?….

    זהו, אני מקווה שעניתי.

    דוד

  7. ראשית יישר כוח על העמקות והרצינות שאתה מפגין בתחום ומביא לידיעת הציבור באמצעות אתר זה. הבן שלי נתפס במדידת ינשוף בערך של 350 מיל/ליטר בנפח. הבדיקה התרחשה בבקעת כנרת בהיותו עם 2 מסטיקים בפה. רשיונו נשלל לחודש מנהלתית וזומן להשפט בנצרת בחודש נובמבר הקרוב.
    מפנה אליך 2 שאלות :
    א. האם כיול המכשיר מתייחס לבדיקה ולכיול ביחס לגובה פני הים. לשון אחר: האם ניתן לשער שמכשיר שמודד באזור ים המלח/אזור הכנרת ימצאו ערכים שונים בשל הצפיפות הפיזיקלית המשתנה בהתאם לגובה פני הים?
    ב. לעיסת מסטיק: האם אפשר לטעון שלעיסת מסטיק בטרם בדיקת ינשוף מגדילה את כמות האלכוהול בפיו של הנבדק בשל המצאות חומרי אלכהול במסטיק. (ראה פרוט באריזות מסטיקים ללא סוכר)
    תודה על תרומתך בתחום,
    יגאל

    יגאל,
    ללחץ האטמוספרי יש משמעות בשעת כיול עם גז. כידוע הריכוז של האלכוהול בגז תלוי בלחץ, בנפח ובטמפרטורה, – כל שינוי באחד המרכיבים מביא לשינוי בריכוז.

    הבעייה היא שהמשטרה בכלל לא מקפידה על לחץ או טמפרטורה. זה בדיוק מה שכתבו ד"ר ורטניק ומהנדס לוזנסקי עוד לפני ארבע שנים!!

    היצרן לא השיב מעולם לטענה הזו והשופטים מתעלמים ממנה כאילו לא נטען דבר….

    לא כן המצב בעניין המסטיק. כמויות האלכוהול שהו במסטיק כשהוכנס לפה הן מזעריות ומתנדפות אגב הלעיסה מהר מאד. כך שאין להם כל השפעה כל ריכוז האלכוהול במדידה. לעומת זאת חומרים נדיפים כמו מנטול ואפילו בצל ושום בארוחה דשנה משפיעים על התוצאה אבל בשיעורים לא דרמטיים. הבעיה היא שהעובדה שהינשוף לא יודע לומר אם הוא מדד אלכוהול נטו או חומרים אחרים שיש להם תכונות דומות בבדיקה של חיישן אחד או אחר שיש בינשוף = מאירה את העיקרון שלא יכול להיות שחיישן שאיננו סלקטיבי לאלכוהול ייתן תוצאה שתחשב אמינה.

    מקווה שלא סיבכתי אותך בתשובות

    דוד

  8. אני פונה לכל העורך-דיין שצריך לכתוב כמה עלה הזכוי שהמשפט

  9. שלום . אנא מכם להוסיף בפייסבוק דף עסקי וכך יותר אנשים יהיו חשופים למחלול השדים שמתרחש במדינת ישראל, מדינה אוכלת יושביה..