כיול יומי ומיכלי הגז

מיכל הגז והכיול היומי

דוגמא לחקירת מומחה מהמעבדה על מה שמכונה "תע"ץ תקינות" (תעודת עובד ציבור)

כאמור, משתמשת המשטרה לצורך תפעול מכשירי הינשוף במיכלי גז יבש, שזו תערובת חנקן עם רסיסי אלכוהול. האלכוהול במיכלים הללו אמור להיות ברמה מדויקת מאד, שכן משתמשים בהם כדי ל"הנחות" את הינשוף איך לכוון לעצמו את סקאלת המדידה. למשל: נותנים למכשיר "להריח" ממיכל גז שיש בו 300 מיקרוגרם והוא קורא את הכמות הניתנת לו ומדווח על כך. התוצאה שהמכשיר מראה מושווית לערך הנקוב על תעודת יצרן של מיכל – הבלון.

על פי הוראות יצרן הינשוף כל קריאה שהיא בתחום של פלוס מינוס חמישה אחוזים מערך הבלון תיחשב תקינה וכל מה שחורג מכך פוסל את השימוש במכשיר !

למשל, אם השתמשו במיכל, שעל גבי תעודת היצרן נכתב, שהערך הנקוב שלו 100 מיקרוגרם לליטר, או ליתר דיוק שריכוז האלכוהול בו הוא 100 מיקרוגרם לליטר, יש לצפות שהינשוף יקרא, או ימדוד ערך שהוא בין 96 ל104 מיקרוגרם ואם יקרא יותר או פחות מזה, ההוראה היא, שאין להשתמש במכשיר ויש להעבירו לתיקון.

מי שתמה איך אפשר לבדוק את זה, יש לומר לו, כי עליו לדרוש בתוקף מהמשטרה הן את הפלטים של בדיקת הכיול היומית והן את תעודת ערך הבלון הרלוונטי של אותו היום. רק אז אפשר יהיה לדעת האם הכיול היה תקין.

במשפט הינשוף הגדול, נחשפנו לעובדה נוספת: משטרת ישראל איננה רוכשת מכילי גז מכוילים כמקובל בעולם המדע ו /או על פי התקן הישראלי 17025. משטרת ישראל סבורה, שאין חוק שמחייב אותה להשתמש בגז מדויק.

במה היא משתמשת? מסתבר שיש ברשותה שני סוגי מיכלי גז – כאלו שהיצרן סימן אותם כמדויקים כדי 2%+- שבהם היא משתמשת במעבדה, וכאלה שסומנו כמדויקים כדי  5%+- המשמשים את מפעילי הינשוף יום יום ביחידות השונות.

ואולם כאן ישנו כשל ניהולי חמור. המשטרה לא הסבירה דבר למפעילים באשר לחובה להקפיד על מרווח חמשת האחוזים בין ערך המיכל לבין התוצאה הנמדדת. חמור מכך- היא לא הבהירה להם שהמיכלים אינם מדייקים אלא בעלי סטייה ניכרת של חמישה אחוזים לפחות.

הכנתי לכם כאן שרטוט המצביע על גבולות המדידה.

הטענה שהמכשיר המכונה ינשוף יגלה את הפער בעצמו איננה נכונה. הסיבה האחת לזה היא שאין מזינים לו את טווח אי הוודאות של המיכל – אין כזו אפשרות טכנית.

הנושא מובהר בסיכומים שבפרק "דבר המלך במועצתו" כאן באתר מיוחד לסוגיה הזו.

כמו כן, מובאת כאן במלואה חקירת מר שחר צברי מהמעבדה של את"ן, ובה התייחסות מפורשת לסוגיה הזו.

בהצלחה.

תרשים בלון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עדותו של מר שחר צברי:

1

בתי המשפט

  

בית משפט לתעבורה ת"א – יפו 

ת  031304/08

בפני

כב' השופט י. צימרמן

תאריך:

05/11/2009

בענין:

מדינת ישראל

 

 

ע"י ב"כ עו"ד

ליאור קליין-מרק

המאשימה

 

נגד

 

 

מיכלשוילי שמעון

 

 

ע"י ב"כ עו"ד

קולקר

הנאשם

 

נוכחים:

 

ב"כ הצדדים

פ ר ו ט ו ק ו ל

פרשת התביעה

ע.ת. 1 – שמי שחר צברי. משרת במעבדת מכשור אכיפה.

מוזהר להעיד אמת אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק.

חקירה ראשית:

אני ערכתי תע"צ. מסומן ת/1.

טופס ביקורת תקופתית, מסומן ת/2, ובו 3 עמ' וכן העתק מיומן המכשיר – מסומן ת/3.

חקירה נגדית:

ש.        במסגרת עבודתך אתה ממלא אחר טופס ביקורת תקופתית. אתה הולך פריט פריט, עושה מה שכתוב ומסמן וי.

ת.         כן.

ש.        אתה לא ערכת את המסמך, אינך יודע מי ערך אותו ואינך יכול לומר לביהמ"ש שאלה הפעולות שמבטיחות את דיוקו של המכשיר.

ת.         נכון.

ש.        אין לך אישור הפעלת ינשוף.

ת.         נכון.

ש.        ואתה גם לא יכול לאשר לביהמ"ש שהפלטים של מדידת הינשוף הם נכונים.

ת.         אין לי את היכולת לאשר.

ש.        גם לא הפלטים של הכיול היומי שעושה השוטר בתחנה.

ת.         זה תפקידו.

ש.        לגבי הפעולות שאתה כן עושה, אתם עובדים עם מיכל ייחוס (שאתם קוראים לו מיכל כיול – גליל)?

ת.         כן.

ש.        הגליל הזה אצלכם במעבדה תוכנו לא נבדק.

ת.         נכון.

ש.        ויש עליו תעודה שאומרת מה ערך הגז בו, מה ערך תכולת האלכוהול בתוכו ושהערך הזה הוא בדיוק של פלוס מינוס 2%.

ת.         נכון 2%, עפ"י התעודה המצורפת.

ש.        בשלב המסכם של עבודת הבדיקה, אתם מזרימים למכשיר את הגז הזה והמכשיר עושה 5 קריאות ועוד 5 קריאות ומוציא בסוף פתק שאומר לכם שהבדיקה בסדר.

ת.         נכון.

ש.        ובשבילכם, ברגע הזה שהמכשיר אמר  שהכל בסדר, מבחינתכם זה בסדר.

ת.         נכון.

ש.        ואתם לא עושים שום בדיקה נוספת אחרי זה, למשל עם גליל אחר מסדרת ייצור אחרת כדי להשוות.

ת.         לא.

ש.        את התוצאה של הבדיקה הזאת, זה הפלט שאני מראה לך, שאומר ש- IR יצא כך וכך, שסטיית התקן שלו יצאה כך וכך וכו' כפי שאני מקריא מהפלט.

ת.         כן.

ש.        בתוך המכשיר יש שני חיישנים, אחד אינפרא אדום והשני אלקטרו כימי המכונה IR ו- EC.

ת.         נכון. האינפרא האדום מכונה IR והאלקטרו כימי מכונה EC.

ש.        התוצאה שמתקבלת בסוף היא תוצאה של 5 מדידות שונות של כל חיישן.

ת.         נכון.

ש.        וחמשת המדידות האלה לא מתועדות על ידי המכשיר.

ת.         נכון.

ש.        וגם אצלכם הם אינן מתועדות, למרות שהן מופיעות על הצג.

ת.         נכון.

ש.        ולכן אתה לא יכול לומר היום אם במקרה בין התוצאה הקיצונית ביותר הגבוהה לבין התוצאה הקיצונית הנמוכה אין פער העולה על 10%.

ת.         אני לא יכול להגיד.

ש.        נכון שאין למכשיר מד נפח?

ת.         נכון.

ש.        ואינך יכול לומר איך המכשיר מודד נפח.

ת.         לא.

ש.        מפנה לחוו"ד ד"ר זוייטש, שם הוא אומר שהנפח נמדד על ידי זה שחיישן הלחץ וחיישן הזרימה משתפים פעולה –  מודדים יחד ומחליפים אינפורמציה.

ת.         ידוע לי שחיישן זרימה מודד את זרימת האוויר בפנים ואז יש סירקולציה. זה ידוע לי ברמת ההיגיון ולא מידיעה ספציפית הקשורה למכשיר.

ש.        אין לך ידיעה על תוכנת המכשיר.

ת.         לא.

ש.        אינך יודע מה החישוב שהמכשיר עושה, אם הוא עושה, כאשר הוא מקבל תוצאה מחיישן אחד ומהשני. האם עושה השוואות ואיך.

ת.         אינני יודע.

ש.        האם ראית פלט של בדיקה רגילה?

ת.         כן.

ש.        וראית שבפלט כזה המכשיר נותן 2 תוצאות. כלומר הוא עושה בדיקה כפולה, והוא נותן שתי תוצאות והוא אינו נותן תוצאות ה- EC.

ת.         נותן רק של ה- IR.

ש.        האם יש לך מושג למה הוא נותן רק את התוצאה של ה- IR?

ת.         לא יודע.

ש.        אתה יודע שהחיישן צריך להיבדק כדי שנדע אם הוא תקין, ושאלתי האם ברשימת הביקורת הזו אתה בודק את חיישן ה- EC?

ת.         לא.

ש.        מכשיר שהתקבל בשנת 99 ומשרת במשטרה עד היום, מעולם לא בדקו את חיישן ה- EC שלו.

ת.         המכשיר עצמו, אם יש תקלה ב- EC, אז הוא מודיע.

ש.        החיישן הזה אמור למדוד אלכוהול. האם בדקת מה תגובתו לאציטון?

ת.         לא.

ש.        אז במשך כל השנים מניחים שהחיישן תקין, שהוא סלקטיבי לאלכוהול ולא בודקים אחרת.

ת.         לא בודקים.

ש.        לפני שאתה מתחיל בבדיקות, אתה מחבר לינשוף מקלדת?

ת.         נכון.

ש.        ולפני שאתה עושה את הבדיקות, אתה "לוחש על אוזנו"  של הינשוף את הערך של הבלון שממנו אתה עושה את הבדיקה.

ת.         נכון.

ש.        כשלוקחים תא פוטו אלקטרי ונותנים לו דגימה של גז שמכיל אלכוהול, בפעם הראשונה הוא לא מודד, משום שאין לו נקודות ייחוס. האם אתה יודע את זה?

ת.         כן.

ש.        ז"א שכאשר אתה נותן לו 300 מ"ג וכותב לו 300 מ"ג, אז הוא רושם את הגז המשכר הזה ומשתמש בערך שנתת לו כדי ליצור לעצמו את הסקאלה שבו ה- 300 מ"ג ידוע.

ת.         נכון.

ש.        נאמר שמי שמילא את הבלון טעה, הטעות הזו ממשיכה הלאה.

ת.         נכון.

ש.        תהית פעם למה הבלון הוא פלוס מינוס 2% והוא לא מדוייק?

ת.         אין לי תשובה.

ש.        המשטרה השתמשה עד לאחרונה בתחנות לצורך הכיול היומי במיכלים שהם לא פלוס מינוס 2% אלא שיש עליהם תעודה שאומרת שהם פלוס מינוס 5%?

ת.         נכון.

ש.        נכון שעפ"י ספר המכשיר שבבדיקה שנעשית, גם בבדיקה היומית, היעד הוא שהבדיקה תראה תוצאה שלא תסטה מערך הבלון ביותר מ- 5%, ואם יש סטייה העולה על 5% יש לשלוח את המכשיר למעבדה?

            מוגש דף מתוך חוברת המכשיר של המשטרה – סומן נ/1.

ת.         נכון. הדף מוכר לי.

ש.        במסגרת הטיפול התקופתי אינכם עושים עקומת כיול.

ת.         נכון.

ש.        אינכם בודקים את המכשיר עם כמה ריכוזים שונים של אלכוהול, אלא רק עם מיכל אחד.

ת.         נכון.

ש.        לגבי תעודת הכיול – כל תעודות הכיול שהן,  אף פעם אין עליהן שם של האיש שחתם עליהן ומאשר את תוכנן.   מציג בפניך את תעודת הכיול.

ת.         מעיין בתעודה, לא תעודת המכשיר בתיק זה, אלא בעיקרון – תעודה דומה לה.

מעיין בתעודה. יש חתימה.

ש.        אבל אי אפשר לדעת מי חתם.

ת.         נכון.

ש.        פעם אחר פעם אומרים לנו שהמכשיר יודע. אם יש יותר מ- 5% המכשיר מציין זאת וגם באשר ליתר הבדיקות ואתם סומכים על המכשיר.

ת.         אמת.

ש.        מציג בפניך את פלט הכיול, שאני מתנגד לתוכנו, ואתנגד להגשתו, אולם בהיותו חומר מחלק הראיות ולשם התרגיל האינטלקטואלי, אני אומר לך שלפי הפלט הזה קיים פער שגדול יותר מ- 5% בין ערך המיכל ובין אחת התוצאות לפחות ובכל זאת המכשיר לא אמר כלום והמשיכו לעבוד וזה לא נכון שהמכשיר יודע הכל.

ת.         אתה צודק אבל יש לי מה להגיד. המכשיר יודע את ערך הבלון. גם לבלון יש סטייה. אז סטייה של הבלון וסטייה של המכשיר יכול לגרום למה שאמרת.

ש.        אני אומר לך שבמקרה הזה אין סטייה. 

ת.         במקרה הזה זה באמת משהו בקצה כנראה. אני מבקש שהות קצרה כדי לבדוק את הנתונים.

לאחר שבדקתי הנתונים הם בסטייה של 0.01 מהקריאה הנכונה וזה נובע מהקלדה של ערך כיול בלון במעוגל למעלה ואסביר: ערך הבלון 343.8,  בסטייה של 5% התוצאה המתקבלת היא 360.99. כאן התוצאה היתה 361, והתוצאה עברה למרות זאת משום שכשאני מזין את ערך הבלון למכשיר שידע מה הערך האמיתי של הבלון, אין אפשרות לשים נקודה עשרונית (במקרה זה 8.) ואז הזינו למכשיר  344 כך שלמעשה עיגלו בשתי עשירויות כלפי מעלה ופה נכנסה הטעות בסטייה.

ש.        ומכיוון שהמכשיר שלכם לא יודע להתחשב גם בפלוס מינוס 2% של הבלון כאשר יש סטייה בבלון מה תהיה תשובתך אז? נכון שהתוצאה עולה על ה- 5% המותרים?

ת.         כן, וזאת בהנחה שמדובר בסטייה בגבול התחתון. אם היה מדובר בסטייה בגבול העליון אז הוא בפנים, אבל אנחנו לא יכולים לדעת אם הוא בגבול העליון או בגבול התחתון, כי המכשיר חושב שעומד מולו בלון ללא סטייה.

ש.        ד"ר נעים פזע העמיד לרשותכם את המידע שבבדיקת גז בתנאים האידיאליים לפי חצוצרת הורוביץ בערכים האלה יש סטיה של פלוס מינוס 8% כנתון של מדע עולמי. הדבר הזה הובא לידיעתכם?

ת.         לא.

ש.        למכשיר יש זיכרון?

ת.         כן.

ש.        אפשר להוציא בלחיצת כפתור את התוצאה של הפלט הקודם.

ת.         את הפלט האחרון.

ש.        הפלט שיוצא, יוצא בלי הפרטים של הנבדק.

ת.         לא בדקתי את זה ולא התעסקתי עם זה.

ש.        נכון שבמעבדה יש מקלדת וכאשר אתה שולח את המכשיר לשטח אתה לוקח לו את המקלדת.

ת.         נכון. הוא לא יכול ולא רשאי.

ש.        לכן לעולם הוא לא יכול להקליד את הפרטים של הנבדק לפני.

ת.         לא ידוע לי האם יש אפשרות טכנית להקליד פרטים במקלדת והמכשיר ידפיס פלט ובו פרטים אלו. בכל מקרה השוטר בשטח לא מקבל לידיו מקלדת.

אין ח.ח.

 

ב"כ התביעה:

הודיעו לי עכשיו לגבי עדי התביעה שלא התייצבו.

לגבי העד אבי בן אהרון הוא עבר ניתוח.

לגבי העד יוסי משה חיים – הוא נמצא כרגע בשטח עם עצור ולא יכול להגיע.

לגבי העד שמעון כהן – אינני יכולה לומר מדוע לא התייצב.

נשלחו הזמנות לעדים והיו ניסיונות לוודא התייצבות. לאבי בן אהרון יש אישור מסירה חתום.

לגבי שאר השוטרים נשלחו הזמנות, אין אישורי מסירה. היו ניסיונות לדבר טלפונית אך הם כשלו.

אני מבקשת דחיית הדיון.

ב"כ הנאשם:

אני מצוי בהלם כל זמן שאני בתעבורה. אני יודע שכאשר הנאשם לא מגיע אז יש "קולות תופים וצלצולים" ואם עדי התביעה לא מגיעים, אז יש קול לחישה דקה.

החלטה

נימוקי התביעה באשר לאי התייצבות עדים איננה מקובלת על בית המשפט.

עד שעבר ניתוח, אין ביהמ"ש מצפה שיתייצב, אולם מצופה מהתביעה שתיידע את ביהמ"ש ואת ב"כ הנאשם על כך.

באשר לעד שנמצא כעת בשטח עם עצור – אף זה איננו נימוק לאי התייצבותו,  ואין מה לומר באשר לעד שהתביעה כלל אינה יכולה לומר מדוע לא התייצב.

התביעה אף לא וידאה את התייצבות שני העדים לגביהם לא היו אישורי מסירה.

בית המשפט אינו יכול לקבל את תשובת התביעה, לפיה ניסיונות טלפוניים לאתר שוטרים כשלו.

יחד עם זאת, לאור נסיבות העבירה, אני נעתר לבקשה לדחיית מועד הדיון.

התביעה תאתר ותזמין את עדיה.

דוחה לסיום פרשת התביעה ועדות הנאשם בשלב זה ליום 5.1.2010 בשעה 12:30.

 

ניתנה היום י"ח בחשון, תש"ע (5 בנובמבר 2009) במעמד הצדדים.

                                                                                                            _______________

                                                                                                             י. צימרמן, שופט

031304/08ת  020 לימור ב.

 

זה המקום לכתוב תגובה. כאן אפשר לשאול שאלות או לבקש עצה. אנו נעשה כמיטב יכולתנו להשיב


תגובה אחת ל-“כיול יומי ומיכלי הגז”

  1. עו"ד קולקר שלום,
    האם ערך הבלון צריך להיות מוזן לתוך הינשוף עם מקלדת?

    ז"א שאם לא הזינו את הערך לתוך הינשוף, או שלא היתה מקלדת אז הבדיקה פסולה?

    כמו כן, האם ה-10% נמדדים מערך הבלון כפי שכתוב עליו ולא ערכו בפועל?

    בבדיקת הכיול שעשו לפני שבדקו אותי כתוב פעם אחת 354 ופעם אחת 357, וליד זה חתימת השוטר עם המספר 353.3. מה זה אומר? האם יכול להיות שזה ערך הבלון?

    המון תודה עו"ד קולקר אתה ממש שפיץ על!

    תשובות:
    ערך הבלון צריך להיות מוזן עם מקלדת לינשוף. מקלדת כזאת יש רק לאיש המעבדה והוא משתמש בה רק כשמחליפים בלון – כמו שאתה מזמין בסופרגז והטכנאי בא עם בלון ומפתח שבדי ביד, וגם עם מקלדת. ומזין את ערך הבלון לינשוף ואחר כך עושה בדיקה אם הינשוף מודד נכון. במילים אחרות – מפעיל הינשוף לא בודק מה יש במיכל, לא מקליד את זה לינשוף וגם לא בודק אם מה שמוקלד לינשוף זה נכון.

    לגבי הפערים. יש כאן כמה נושאים:
    1. לפי התקנות ולפי התקן הישראלי והבינלאומי למעבדות – אסור שיהיה פער העולה על 10% בין שתי תוצאות שמדד מכשיר המדידה מאותו מקור. אם יש פער שעולה על 10% בין שתי נשיפות מאותו אדם הבדיקה פסולה. כך גם לגבי שתי מדידות מאותו בלון.

    2. בין ערך הגז במיכל ובין התוצאה הנמדדת – (אפילו רק אחת מהתוצאות הנמדדות) אסור שיהיה פער העולה על 5% בלבד. לכן חשוב מה הפער בין המדידה הקיצונית ביותר לבין ערך ריכוז הגז בבלון.
    במקרה שלך אין פער משני הסוגים.

    3. אבל, ופה בא אבל גדול : ערך הגז במיכל לא באמת ידוע, מה שידוע נתון לאי וודאות מובנית, ואין ודאות שיטתית שמה שיש בכלל הוקלד נכון לינשוף. שמחה וששון.

    אני מקווה שהתשובה הועילה

    דוד קולקר