ינשוף – למה מה? ותשובות לשאלות

הינשוף ותשובה לכל שאלה – פומבית או פרטית

lkj

ראה גם במדריך המקיף לינשוף

הגיע הזמן להסביר קצת יותר על הינשוף שכל כך הרבה מדובר בו.

הינשוף הוא מכשיר שנועד למדוד את תכולת האלכוהול בגופו של אדם לפי רמת האלכוהול המתנדפת מעומק ריאותיו של הנושף.

האלכוהול המצוי בדם, ומגיע את הראות כדם ורידי כדי להצטייד בחמצן ולהפוך לדם עורקי, מאבד מתוכו חלק מהחומרים הנדיפים שבדם. אם יש בדם אלכוהול, אזי חלק ממנו מתנדף בראות וניתן למדידה.

איך מתבצעת המדידה? הנבדק נושף לתוך צינור. הנשיפה של אדם היא בדרך כלל בטמפרטורה של כ-34 מעלות. האויר הנשוף עובר בצינור שיש בו גוף חימום השומר על הטמפרטורה של 34 מעלות ונכנס למכשיר הנשיפה. במכשיר עובר האוויר בתוך מד זרימה. המכשיר הזה מודד את קצב זרימת האוייר, ולפי חישוב הזמן והועצמה הוא מחשב את הנפח שנשף הנבדק.

האויר עובר בצנרת שתפקידה להקטין את עוצמת הנשיפה עד שהוא נכלא בחלקו בשני תאי מדידה, והיתרה מתנדפת החוצה..

כדי שהנשיפה תהיה מוצלחת צריך הינשוף ליטר וחצי אויר שפיו של הנושף, ורק כמות קטנה מאד מזה מוצאת את עצמה בשני תאי המדידה.

עוצמת נשיפה את אדם איננה קבועה והיא יכולה להיות בין 20 ל-50 ליטר בדקה. לעומת זאת המכשיר כולא התא המדידה מעט אויר שהגיע בלחץ של שלושה ליטר בדקה בלבד. כלומר המכשיר צריך להתגבר על העוצמה ולהחליש אותה בדרך זו או אחרת.

חלקו האחד של האוויר נכנס לתא מדידה פוטואלקטרי. זהו תא מצופה זהב, שעוברת בו קרן לייזר המכוונת לתדר ועוצמה מסוימים מאד. תדר זה הוא חלק מטביעת האצבע" של האלכוהול… עוד כ-30 חומרים אחרים….. חלקם הקטן הם חומרים שיש באויר הנשוף של חלק מאיתנו וחלקם עשויים להימצא בחומרים אחרים הסובבים אותנו החל ממסטיק וכלה בשמפו לשיער, או בגזים הנפלטים מהמהכונית של השוטר…. לחיישן זה נהוג לקרא חיישן IR.

כך שהחיישן הזה עלול לקרא חומרים אחרים כאילו הם אלכוהול ולדווח על יותר אלכוהול ממה שיש בנו בפועל.

כדי להתגבר על בעיה זו הותקן במכשיר חיישן נוסף הפועל על עקרון אחר – אלקטרוכימי. זהו חיישן הכולא בתוכו גם כן מעט מאד מן האויר שפלט הנבדק מראותיו ולאחר תהליך אלקטרו כימי מבצע קריאה של התוצרים ומודד את כמות האלכוהול לשיטתו. גם החיישן הזה איננו חישן סלקטיבי – כלומר הוא איננו בנוי כך שיוכל לזהות אלכוהול בלבד. חיישן זה המכונה EC .

יש חיישני EC סלקטיביים שמחירם גבוה מאד ואין זה כלכלי להטמיעם בינשופים, ולכן יש חשיבות גדולה מאד למידע על הסלקטיביות של חישן ה- EC. כמובן שגם צריך לעשות לחיישן הזה מדי פעם בדיקות כלומר לתת לו חומרים אחרים ולוודא שהוא קורא אפס אלכוהול…

על כל אלו מנצח המוח של המכיר שהוא תוכנה היודעת לקבל את הנתונים מכל אחד והרכיבים ולנתח את התוצאות. תוכנה זו לשעה זו בבחינת סוד והמשטרה איננה יודעת דבר וחצי דבר על דרכי פעולתה.

עד כאן על קצה המזלג.

ישאל השואל מה לכם כי תלינו על המכשיר הזה? ואכן איננו מלינים על המכשיר אלא על המשטרה ומשרד התחבורה שמפעילים אותו בשל סדרת מחדלים "המבטיחים" בדיקות שגויות ואחוז כזה או אחר של נהגים שמורשעים לשוא.

היעדר שקיפות

עשר שנים מאז מופעל המכשיר בישראל ותוכנו ותוכנתו הם בחזקת סוד. ודאי תתפלאו לשמוע שאין בעצם במשטרת ישראל אפילו איש אחד שיודע באמת כיצד פועל המכשיר…. במשפט הינשוף נדהמו קציני המשטרה לשמוע שהמכשיר איננו מבצע בדיקה כפולה וכי בסיבוב הבדיקה הראשון הוא בודק באמצעות שני החיישנים ואילו בבדיקה השניה הוא מסתפק בחיישן אחד. הגיעו הדברים כדי כך שכל נציגי המשטרה העידו בניגוד למומחה מגרמניה – במה שנראה כמחזה מביש ממש. נעלה מכל ספק שכללי המידה והיחס בין החיישנים הם סוד כמוס גם בפני השוטרים….

למדינת ישראל חוק משלה ומדענים משלה ולא יעלה על הדעת שנהיה כפופים לריבונות של המפעל משלזיה.

היעדר אישור דגם

לפני שמתירים ליבא ארצה מדחום או מאזניים או מד לחץ דם, מחוייב היבואן להעביר את המכשיר בדיקות אישור דגם על ידי מעבדה מוסמכת, ובדרך הטבע המעבדה של אגף אביזרים ומכשירים רפואיים של משרד הבריאות היא הכתובת המאשרת. הינשוף לא עבר כל בדיקות ולא אושר מעולם. יתר על כן, המעבדה של אמר הודיעה שהיא איננה מסכימה לאשר את דיוקו או התאמתו לתפקיד שמייעדת לו המשטרה. אז איך מפעילים אותו בכל זאת? ישראבלוף! הוציאו מאמ"ר אישור שהמכשיר אינו מסוכן לבריאותו של הנושף!

מעבדות המשטרה לא מוסמכות

במשטרת ישראל יש שני סטנדארטים: המטה הארצי במז"פ, עברו המעבדות תהליך של התאמה ואישור של הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, כיאה לגוף המבקש שאיש לא יוכל להטיל דופי לא בתוצאה של המעבדה הבליסטית ולא בתוצאות ד.נ.א.. לא כן באגף התנועה. שם אמרו לרשות להסמכת מעבדות – לא תודה – אתם רק תפריעו! אז המצב הנוכחי הוא שבמה שקרוי מעבדת המשטרה עובר הינשוף בדיקה חצי שנתית בדרך לא דרך, שהפגמים בה רבים מספור כפי שהסבירו שורה של מומחים וביניהם ראש הרשות להסמכת מעבדות בעצמו…. היית נותן לבנך לנהוג במכונית שתוקנה בחצר האחורית של כפר נטוש? אם לא מדוע שתסכים שמעבדה כזו תכשיר את הינשוף שיבדוק אותו? היית נותן לו תרופה או מזון תינוקות שלא ייוצר לפי תקן מחמיר? מדוע שיועמד לדין מישהו על פי מכשיר שאיננו כזה? מה קרה לנו? השתגענו?

אם שני הליקויים הללו יתוקנו – על כל שאר הליקויים אפשר לוותר – כי הם יעלמו ממילא! דגם מאושר שמטופל בתהליך מבוקר יביא שקט למערכת המשפט ויסלק בריונים מהגה קבלת ההחלטות במשטרה.

אז מה דעתכם שנהיה מדינה מתוקנת ומספיק עם ההפקרות?

אתם צריכים שאני אמנה לכם את המחדלים הטכנולוגים החמורים? את הזלזול החמור בהוראות המחוקק? את ההתבזות של מערכת השפיטה שהלכה ועיוותה את החוק עד כדי כך שפשוט יותר לומר שהיא מצפצפת על החוק בעצמה – לא פחות מהנאשמים שלה? אז מה אם זה עטוף במילים יפות ובגלימה שחורה. הבה נצא יחד מהתקופה העלובה הזו בתולדות המשפט בישראל.

כל זה היה על קצה המזלג. אני יודע שרבים מכם שמעו כל מיני דברים על המכשיר, על הטעויות שהוא עושה ואפילו על איך אפשר להונות את המכשיר אם בכלל.

אפשר להפנות שאלות והשאלה תנוסח כאן ותשובה עליה תינתן ככל האפשר. אל תהססו. כל שאלה חשובה.

דוד קולקר עו"ד

זה המקום לכתוב תגובה. כאן אפשר לשאול שאלות או לבקש עצה. אנו נעשה כמיטב יכולתנו להשיב


3 תגובות ל-“ינשוף – למה מה? ותשובות לשאלות”

  1. יש לי שאלות בנושא

    בבקשה שאל

  2. עצרו אותי על עבירת שכרות- ונמצא בינשוף 350.
    משטרת ראש פינה כיילה את הדראגר בתחנה כ-4 שעות לפני שעצרו אותי(כיילה ב-21:00 ונתפשתי ב-01:00 למחרת).
    המקום בו עצרו אותי היה על הכביש ראשי מרוחק כ-50 מטר מהתחנה.
    שאלתי: היכן יש לכייל את המכשיר?

    מר גרוס,
    יפה שאתה מעמיק, אבל אינני חושב שהמשטרה מכיילת את המכשירים, ובעצם אני מעיד שהיא לא! אתה ככל הנראה מתכוון לפעולה שעושה מפעיל הינשוף. פעולה זו אפשר לעשות רק בתחנת המשטרה שם מותקן מיכל הכיול או למעשה מיכל האימות. למטב ידיעתי המכל איננו מטולטל כך שאני מניח שאתה טוענה נמכחד לא כוייל בשטח. בדןוש את עצמת וחדד את שאלתך שוב.

  3. כיצד מבצעים כיול לינשוף?

    מספר גולשים העלו שאלה זו ואנסה להשיב עליה באופן כללי כדי לייצב הבנה במושגי יסוד!

    כיול זו ערכת פעולות שנעשות באופן תקופתי ובאופן שוטף, וגם על בסיס יום יומי, שביחד מבטיחות מדידה מדויקת ככל שניתן להשיג ממכשיר אנליטי הפועל בשיטה אנליטית כזו או אחרת.

    זאת יש לדעת, מדידה כפופה תמיד לאי וודאות כל שהיא. אי הוודאות יכולה להיות תוצאה של שיטת המדידה,  לביצועים של מכשיר המדידה , ואפילו למודד עצמו שגם לו יש השפעה על התוצאה. כדי למזער את האי וודאות הזו חייבים לעקוב אחריה וגם לתעד אותה באופן שוטף. לזה קוראים כיול.

    מכשיר מדידה עובר טיפול תקופתי הכולל "כיול גדול" וטיפול יומי המכונה לעתים "אימות", ובתווך באופן קבוע חייבת להתקיים מערכת בקרה סטטיסטית העוקבת אחר ביצועי המכשיר אשר צריכה ויכולה להתריע על תקלה קרוב לאירוע ולא רק אחרי שעשרות או מאות אנשים הועמדו לדין בתקופת התקלה.

    ככל שהבקרה הסטטיסטית מלמדת שהכיול "מחזיק מעמד", זמן ארוך יותר, וללא סחף (drift) כך אפשר לרווח את מועדי הכיול התקופתי, אפילו עד שנה, ואילו סחף חוזר מחייב צימצום הרווח בין כיול לכיול.

    כיול מסורתי "גדול" מחייב ביצוע מה שמכונה עקומת כיול. הרעיון הוא שבוחנים את המכונה על ידי כך שנותנים לה דוגמאות של אלכוהול בריכוזים שונים, ובוחנים את היכולת שלה לקרא נכון את חומרים ולזהות בדיוק את הערך שהוגש לה למבחן.

    בדרך כלל נהוג לדרוש בדיקה בחמש עד שמונה נקודות, או חמש עד שמונה ערכי אלכוהול שונים במרווחים רלוונטיים (למשל 100 מיקרוגרם,200, 300, מיקרוגרם, וכו'). אין טעם לבחון את המכונה ב- 2000 מיקרוגרם כי אזור זה איננו נושא למדידה.

    בכל אחת מן הנקודות נהוג לבצע חמש עד 10 קריאות שונות, מעלים את הכל על הגרף ובודקים אם למדידות יש לינאריות טובה. אם יש סטייה זה מחייב טיפול בחלקים המכניים של המכונה.

    אחי שהבודק מרוצה מן התוצאה – ראוי לו שיעשה אימות – וריפיקציה עם חומרי דגימה מסדרת ייצור אחרת או של יצרן אחר – כדי לוודא שהכל תקין, וכי כולנו מדברים באותה שפה. אחרת בקלות יכול להיווצר מצב שבו 350 מיקרוגרם בעצם שווים רק 200 מיקרוגרם….. והטעות הולכת מתמשכת ומונצחת.

    עד כאן הכיול התקופתי. מכאן אנו עוברים לכיול היומי. כיול יומי איננו בהכרח כיול, וגם אם הוא כיול הרי שהוא נעשה באופן מצומצם יותר.

    יש לצפות בכיול יומי שיבוצע בשלוש ארבע נקודות בלבד, ודגימה אחת בכל נקודה די בה.
    מקובל לעשות בדיקת כיול יומי בתחילתו של יום, ואחר כך לבצע בדיקת אימות בנקודה אחת לפני כל בדיקה ואחריה, כדי למנוע בדיקה שגויה בגלל סחף. (כך נוהגים בכל משטרות העולם – רק לא בישראל).

    מהם חומרי הכיול? – ברוב מכריע של מדינות העולם מבוצע הכיול באמצעות תמיסות מוכנות מראש ומכוילות בעצמן, ושיש להן תעודה המעידה על הכיול, שמכין היצרן.
    השוטר מחבר את המיכל המכיל את התמיסה ובאמצעות צינור המזרים דרכו אויר האויר רווי האלכוהול מוזרם למכשיר ונמדד.

    בישראל, ובכמה מקומות בודדים בעולם אין משתמשים בתמיסות אלא במיכלי גז. בתחזוקה התקופתית לא מתבצע כיול כלל וכלל וגם לא מדי יום. פשוט לא!
    ואת זה מביאה המשטרה לבית המשפט מזה שנים ואומרת אנחנו מכיילים, ומכנה את הפלט טופס כיול יומי כאילו נערך שם כיול.