עינת עוזרי – הערעור

דיווח על ישיבת הערעור הראשונה

היום התקיים דיון בערעור שהגישה המדינה בעניין עינת עוזרי. כזכור הערעור התמקד בבדיקת החישובים שערך בימ"ש השלום כאשר קבע 400 מיקרוגרם כרף אכיפה והתביעה עשתה חשבון משלה והציעה 290 מיקרוגרם כרף אכיפה.
בשל כך שבא כוח התביעה היה צרוד מכדי לטעון, בחר בית המשפט להורות לנו, להגנה, להתחיל במתן תשובה לטענות הערעור.
בפתח התשובה שניתנה עומדת הטענה שהדיון בבימ"ש השלום לא פוצל מעולם וכראייה הן בבימ"ש השלום והן בבימ"ש המחוזי דרשה המערערת – המדינה – כי הנאשמת תורשע ולא דרשה שהתיק יוחזר לדיון בגופו של עניין.
מאחר וובימ"ש קמא לא הוכיחה התביעה מעולם כי הנאשמנת נהגה ועל אחת כמה וכמה כי נהגה במקום ובזמן או בשכרות, דין הערעור להידחות מכל וכל ואין טעם להמשיך בו. באשר לחישובים שערכה המערערת השבנו כי הן החישובים שלהם והן החישובים שערך בימ"ש הם בניין הבנוי הבנוי באוויר ונטול כל עוגן ובסיס ועל ען החישוב שעשו אינו מחייב תשובה כלל וכלל וגם איננו ניתן לבדיקה או לביקורת. ביהמ"ש הוזמן לראות את נ' 111 הלא הוא המדריך למדידת אי וודאויות של האיחוד האירופי כמו גם ה- gum (GUIDE OF UNCERTAINTY MEASURMENTS) שהוא הגרסה האמריקאית של אותו מדריך. מדידת אי וודאות היא מקצוע, היא מומחיות וד"ר זוהיש שאומת עם הנושא התגלה כמי שאינו מכיר אותו כלל ולא יכול להראות שמישהו בכלל בדק את אי הוודאות של מכשיר הינשוף, של כל מכשיר ומכשיר בנפרד, של המעבדה המשטרתית ושל השיטה הנוהגת בישראל ומיוחד לישראל בלבד, שיטה הנעדרת בקרת טמפ', בקרת לחות יחסית, בקרת אימות כיול לפני ואחרי כל בדיקה, ועוד כהנה וכהנה נושאים שמעולם לא הועמדו לבחינת אי הוודאות שלהם.
בית המשפט הוזמן לראות בראיות איך שאלת אי הוודאות לא זכתה לטיפול ע"י ביהמ"ש קמא, כיצד תשובות ברורות של כל המומחים המסבירים כי את אי הוודאות אי אפשר לתקן ע"י קביעת רף, כפי שקבע מהנדס משה אביחי במילים "כל מספר זוכה ו 100 מיקרוגרם יכול להימדד כ 700". לצד זה הצבענו על עדותו של ראש הרשות לאומית להסמכת מעבדות שקבע במפורש ש 100 מיקרוגרם יכולים להיות 700 מיקרוגרם ולהפך, על ד"ר דרייזין שהבהירה במילים ברורות שקביעת רף של 220 כמוה כקביעת רף של 837. וקביעותיו של ד"ר נעים פזע שקבע בחוות דעתו שהתקבלה ע"י ביהמ"ש באותם מילים ממש, שלא ניתן לתקן פגם בהליך בלתי תקין ע"י קביעת רף. מה שלא תקין הוא לא תקין ופסול.
עלה בידינו להבהיר לבימ"ש שכיול באמצעות מיכלים לא תקינים שערכי אי הוודאות שלהם לא ידועים ושאין בקרה על הקלדת הערכים הללו למכשיר הינשוף "מבטיחים" טעויות שלא ניתן לזהות ותוצאות העולות על השגיאה המותרת של 5% בין ערך הגז המוזרם ולבין התוצאה. שמחנו לראות שההסבר הזה הובן וגם שהובהר שחריגה מ 5% איינה עניין שאפשר לתקן ע"י קביעת רף נוסף אלא בכל מקרה ומקרה היא מחייבת העברת המכשיר לבחינה מחדש ופסילת כל הבדיקות שנעשו בו אחרי ולפני גילוי התקלה. ביהמ"ש קבע מועד נוסף ליום 18.7.10, לתשובת המערערת ומן הסתם גם לתגובתנו על תשובת המערערת. שהרי בכל זאת מדובר בהליך פלילי והמשיבה היא זאת שטוענת אחרונה.
ביהמ"ש בחר שלא להישאר אדיש למה ששמע והבהיר שאף שלא הכריע עדיין בעניין נראה על פני הדברים שיש צורך לעשות "RESET" לכל המערכת ולחפש פתרון זמני לתקופת הביניים. אנו מביאים דברים אלו בזהירות. כדי להמנע מאי דיוקים, ומאחר שהפרוטוקול הוקלט לא אוסיף עוד בעניין זה ונמתין לנוסח המדוייק של המילים.

נעם סולברגהיום 14.6.2010התקיים דיון בערעור שהגישה המדינה בעניין עינת עוזרי. כזכור הערעור התמקד בבדיקת החישובים שערך בימ"ש השלום כאשר קבע 400 מיקרוגרם כרף אכיפה והתביעה עשתה חשבון משלה והציעה 290 מיקרוגרם כרף אכיפה.

בשל כך שבא כוח התביעה היה צרוד מכדי לטעון, בחר בית המשפט להורות לנו, להגנה, להתחיל במתן תשובה לטענות הערעור.

בפתח התשובה שניתנה עומדת הטענה שהדיון בבימ"ש השלום לא פוצל מעולם וכראייה הן בבימ"ש השלום והן בבימ"ש המחוזי דרשה המערערת – המדינה – כי הנאשמת תורשע ולא דרשה שהתיק יוחזר לדיון בגופו של עניין.

מאחר וובימ"ש קמא לא הוכיחה התביעה מעולם כי הנאשמנת נהגה ועל אחת כמה וכמה כי נהגה במקום ובזמן או בשכרות, דין הערעור להידחות מכל וכל ואין טעם להמשיך בו. באשר לחישובים שערכה המערערת השבנו כי הן החישובים שלהם והן החישובים שערך בימ"ש הם בניין הבנוי הבנוי באוויר ונטול כל עוגן ובסיס ועל ען החישוב שעשו אינו מחייב תשובה כלל וכלל וגם איננו ניתן לבדיקה או לביקורת. ביהמ"ש הוזמן לראות את נ' 111 הלא הוא המדריך למדידת אי וודאויות של האיחוד האירופי כמו גם ה- gum (GUIDE OF UNCERTAINTY MEASURMENTS) שהוא הגרסה האמריקאית של אותו מדריך. מדידת אי וודאות היא מקצוע, היא מומחיות וד"ר זוהיש שאומת עם הנושא התגלה כמי שאינו מכיר אותו כלל ולא יכול להראות שמישהו בכלל בדק את אי הוודאות של מכשיר הינשוף, של כל מכשיר ומכשיר בנפרד, של המעבדה המשטרתית ושל השיטה הנוהגת בישראל ומיוחד לישראל בלבד, שיטה הנעדרת בקרת טמפ', בקרת לחות יחסית, בקרת אימות כיול לפני ואחרי כל בדיקה, ועוד כהנה וכהנה נושאים שמעולם לא הועמדו לבחינת אי הוודאות שלהם.

בית המשפט הוזמן לראות בראיות איך שאלת אי הוודאות לא זכתה לטיפול ע"י ביהמ"ש קמא, כיצד תשובות ברורות של כל המומחים המסבירים כי את אי הוודאות אי אפשר לתקן ע"י קביעת רף, כפי שקבע מהנדס משה אביחי במילים "כל מספר זוכה ו 100 מיקרוגרם יכול להימדד כ 700". לצד זה הצבענו על עדותו של ראש הרשות לאומית להסמכת מעבדות שקבע במפורש ש 100 מיקרוגרם יכולים להיות 700 מיקרוגרם ולהפך, על ד"ר דרייזין שהבהירה במילים ברורות שקביעת רף של 220 כמוה כקביעת רף של 837. וקביעותיו של ד"ר נעים פזע שקבע בחוות דעתו שהתקבלה ע"י ביהמ"ש באותם מילים ממש, שלא ניתן לתקן פגם בהליך בלתי תקין ע"י קביעת רף. מה שלא תקין הוא לא תקין ופסול.

עלה בידינו להבהיר לבימ"ש שכיול באמצעות מיכלים לא תקינים שערכי אי הוודאות שלהם לא ידועים ושאין בקרה על הקלדת הערכים הללו למכשיר הינשוף "מבטיחים" טעויות שלא ניתן לזהות ותוצאות העולות על השגיאה המותרת של 5% בין ערך הגז המוזרם ולבין התוצאה. שמחנו לראות שההסבר הזה הובן וגם שהובהר שחריגה מ 5% איינה עניין שאפשר לתקן ע"י קביעת רף נוסף אלא בכל מקרה ומקרה היא מחייבת העברת המכשיר לבחינה מחדש ופסילת כל הבדיקות שנעשו בו אחרי ולפני גילוי התקלה. ביהמ"ש קבע מועד נוסף ליום 18.7.10, לתשובת המערערת ומן הסתם גם לתגובתנו על תשובת המערערת. שהרי בכל זאת מדובר בהליך פלילי והמשיבה היא זאת שטוענת אחרונה.

ביהמ"ש בחר שלא להישאר אדיש למה ששמע והבהיר שאף שלא הכריע עדיין בעניין נראה על פני הדברים שאולי יש צורך לעשות "RESET" לכל המערכת ולחפש פתרון זמני לתקופת הביניים. אנו מביאים דברים אלו בזהירות.

תמליל הפרוטוקול חלק 1 , תמליל הפרוטוקול חלק 2

ישיבת הסיכום מיום 18.7.2010 הוקלטה אך טרם פורסם התמליל..

זה המקום לכתוב תגובה. כאן אפשר לשאול שאלות או לבקש עצה. אנו נעשה כמיטב יכולתנו להשיב


5 תגובות ל-“עינת עוזרי – הערעור”

  1. האם השופטים בפסק הדין אמורים להורות לתביעה ליישם את עליית הרף ל400 ?

  2. שלום רוני,
    הישיבה הייתה די צפויה. התביעה טענה שצריך לבטל את הקביעה של ההרכב דלמטה של 400 מיקרוגרם. הנימוק שלה היה שהקביעה בלתי מנומקת ומבוססת בעיקר על חוות דעתו של ד"ר פזע ועקרון חצוצרת הורוביץ האומר שגם אם המכשיר מושלם והשיטה מושלמת עדיין צריך להתחיל מ- 320 מיקרוגרם בגלל אי הוודאות המובנית שבמדידת גז בערכי נפח כאלה. (זה העיקרון של חצוצרת הורוביץ – ערכי אי ודאות הולכים וגדלים ככל שערכי המדידה – כלומר הנפק – גדל).
    לעןומת זאת הם ניסו לומר שד"ר זוהיש וד"ר אלמוג זו אסמכתא נאותה כדי לקבוע רף של 290. השופטים היקשו על התביעה בשאלות. שאלו אותם מדוע אין ערכי מדידה של ה- e/c ומדוע לא הביאו חוות דעת נגדית לזו של ד"ר פזע, ואפילו שאלו על מי נטל ההוכחה והביאו את התביעה להודות שזה חל עליהם.
    ההרכב לא סבר שיש צורך בתשובה שלי אבל השבתי.
    התיק נדחה לעיון ולא קבעו עדין מועד לפסק דין.

  3. דוד תעדכן בבקשה במה יסתיימה ישיבת הסיכום ?

  4. אתה צודק
    מיד אנסה לתקן ולהציג את הערעור.
    דוד קולקר

  5. שלום רב,
    לאחר נוכחות בהרצאתו של עו"ד קולקר, נכנסתי לאתר אך התאכזבתי לגלות שהקישור לערעור המדינה בפס"ד עוזרי אינו תקין, ולא נפתח שום קובץ.
    אודה אם הדבר יתוקן או אם תתאפשר שליחה ישירה שלו למייל הנ"ל.
    כמו כן, אודה על קבלת מועד הדיון הבא, בו אולי נקבל החלטה סוף סוף.
    תודה רבה ובהצלחה